רק כשעלתה לארץ נעמי גילתה – היא לא יהודייה

מה הייתם עושים אם הייתם מגלים שאתם לא יהודים? זו בדיוק השאלה הקשה שאיתה התמודדה נעמי, כשהתברר לה ולאימה שלמרות שבחו"ל הן נחשבו יהודיות לכל דבר, לפי ההלכה הן בעצם אינן יהודיות.

"הסיפור שלי מתחיל בעצם הרבה לפני שאני עצמי נולדתי. אימא שלי נולדה לאבא יהודי ולאימא לא יהודייה, ושם, בליטא, היכן שהיא ואני נולדנו, הדת של הילד נקבעת לפי האבא, כך שכולם הניחו שהיא יהודייה, וגם שם המשפחה שלה, אברמוביץ', שירשה מאביה, חידד את העובדה שהיא יהודייה. אימא שלי גדלה בתודעה שהיא יהודייה, אבל היהודים של בריה"מ לא ידעו מה זה יהודי, ומה זה אומר להיות יהודי, מה המשמעות של זה עושה אותך שונה מהחברה שבה אתה חי.

רק אחרי שעלינו לארץ, כשהייתי בת חמש, אמא שלי גילתה שהיא לא יהודייה, ואז התברר שגם אני לא יהודייה. היא הסבירה לי מה הכוונה, וזה נתן לנו פתח ללמוד מה זה אומר להיות יהודי ובמה זה כרוך. כל עניין הגיור הוא בעיקרו עניין של החלטה רצונית, והתהליך שעברנו היה איטי מאוד והדרגתי. במשך שנים, כל אחת מאיתנו למדה משהו חדש ושיתפה את השנייה. הדלקת הנרות, ואחרי הפרדה בין בשר וחלב, ככה, צעד אחרי צעד".

אלא שההתקרבות ליהדות עוררה מתחים בבית, בין האם לאב שלא היה יהודי וגם לא להתגייר: "כשהייתי בת 16 אימא שלי החליטה להתגייר, ובעקבות זאת התחלנו לשמור שבת בבית. אבל אימא שלי לא סיימה את תהליך הגיור, מכיוון שהיא הייתה נשואה לבעל לא יהודי. בהמשך, בגיל 18, ההורים שלי התגרשו בעיקר על רקע הקרע הדתי, ואז אמי סיימה את תהליך הגיור שלה".

נעמי התגייסה לצה"ל ושירתה כקצינה, ושם עברה קורס גיור של נתיב: "אני זוכרת את זה כקורס משמעותי וחשוב. הלוואי שכל החיילים בצבא היו עוברים אותו. הקורס ממש עושה סדר, ויש הרבה יהודים שהם יהודים על פי ההלכה אבל יש להם חוסר בידע, וקורס כזה יכול היה לעזור להם לסגור את הפערים. נהניתי מאוד מהתהליך, נהניתי ללמוד והיה לי ממש כיף. הרבה פעמים יש שמועות על תהליך הגיור שהוא קשה ואכזרי וכופים עליך דברים וכמה זה נוראי, אבל אני חושבת שזה ככה רק לגבי מי שבא לעבור את הקורס רק בשביל החתימה, בשביל לקבל תעודה. במקרה כזה זה באמת לא כיף, כי אותו אדם עושה משהו שהוא לא באמת רוצה בו ומאמין בו. לי זה היה קורס מלמד וחוויתי, והיחס שקיבלנו מהרבנים והמורים היה מכבד מאוד".

אחרי שיצאה לחיים, חיפשה נעמי חתן, אלא שבפניה ניצב אתגר: היא לא ידעה איפה מוצאים אחד כזה. "גדלתי במסגרות חינוך חילוניות ובשכונות לא דתיות, ולא היו לי חברות מבני עקיבא או מהמדרשה, כך שממש הרגשתי שאין לי מאיפה להכיר חתן – עד שאמא שלי הציעה שאירשם לאתר היכרויות לדתיים. בהתחלה זה היה נראה לי מפחיד מאוד, משהו שעושים רק כשאין ברירה וממש נואשים, אבל בסוף זה התגלה כחוויה חיובית מאוד".

למרות שהקשר בינה ובין אילון, תלמיד ישיבת הסדר, התחיל ברגל שמאל, לבסוף זה נגמר מתחת לחופה, ב"ה. "חצי שנה לפני הדייט הראשון שלחתי לה הודעה באתר ההיכרויות 'שליש גן עדן'", מספר אילון, "והיא פשוט התעלמה. לא התייאשתי ובהמשך שלחתי לה הודעה נוספת. הפעם היא ענתה, ואחרי חמישה חודשים כבר היינו מאורסים".

"היה לי חשוב להעלות את זה כמה שיותר מוקדם", אומרת נעמי, כשאני מבקש להבין מתי חשפה בפני בעלה לעתיד שהיא לא יהודייה מבטן ומלידה, "כי אני מבינה שזה עלול להרתיע אנשים מסוימים. לא רציתי להתחיל קשר ממקום שבו אני מוציאה בהפתעה חתול מהשק. סיפרתי לאילון כבר בהתחלה, כשרק דיברנו בצ'אט, והוא קיבל את זה בצורה טובה. היו אחרים, לעומת זאת, שהגיבו בצורה פחות טובה. בחור אחד, למשל, המליץ לי כבר בשיחה הראשונית בינינו לעבור גיור לחומרה כדי להיחשב יהודייה אלף-אלף".