אין זו אגדה: עצמות סבו וסבתו של הרצל יועלו ארצה

נשיאת רפובליקה סרפסקה, הרפובליקה הסרבית של בוסניה והרצגובינה, נענתה לבקשת יו"ר ההסתדרות הציונית העולמית, ותסייע להעלאת עצמותיהם של סבו וסבתו של חוזה המדינה, בנימין זאב הרצל, לישראל.

ז'לקה צוויאנוביץ', נשיאת רפובליקה סרפסקה, הגיעה בתחילת השבוע לביקור בהר הרצל. במסגרת ביקורה הניחה הנשיאה זר על קברו של הרצל, סיירה במוזיאון הרצל, קיבלה הסבר על חזונו של חוזה המדינה ולבסוף חתמה בספר האורחים, שבו חותמים נשיאים וראשי מדינות המגיעים לקברו של חוזה המדינה. במהלך הביקור סיפר יעקב חגואל, יו"ר ההסתדרות הציונית העולמית, שסבו וסבתו של הרצל, שמהם שאב את הרעיון הציוני, קבורים במדינתה, וביקש מהנשיאה לסייע בהעלאת עצמותיהם לישראל. הנשיאה הקשיבה לדבריו והסכימה לסייע לפעילות הציונית.

לאחר הקמת המדינה, שרידיו של הרצל הועלו מקברו בווינה ונקברו מחדש באוגוסט 1949 בהר הרצל שבירושלים, כאשר הוריו ואחותו לצידו. כעבור שנים רבות, בספטמבר 2006, הועלו גם עצמות שני ילדיו לישראל, ונקברו לצד אלה של אביהם. ב־2007 הועלו שרידיו של נכדו היחיד של הרצל, סטפן תיאודור נורמן, מבית קברות בוושינגטון לקבורה בירושלים. סבו וסבתו של הרצל מצד אביו, אשר העניקו השראה לתפיסתו הציונית, נשארו קבורים בבית העלמין הקטן בעיירה זמון, אשר בפאתי עיר הבירה הסרבית בלגרד.

רבי שמעון אריה (לייב) הרצל, סבו של הרצל, נולד בשנת 1797, והיה יהודי־חרדי ששימש רב בכהונות־כבוד שונות בקהילת זמלין שבסרביה (זמון של היום). רבי שמעון התלהב מרעיון הציונות, והיה פעיל בקהילתו למען רעיון כינון מדינה יהודית בארץ ישראל. המנהיג הרוחני של העיירה, הרב יהודה שלמה אלקלעי מזמלין, ממבשרי הציונות, השפיע על סבו של הרצל והנחה אותו אל חזון הציונות המדינית.

שאיפות ציוניות מוקדמות

במהלך ביקוריו בבודפשט היה מספר בהתלהבות על שאיפותיו הציוניות של הרב הגדול של זמלין, ובכללן על קריאתו ליישוב ארץ ישראל, ועל הצעותיו, שרבות מהן נתנו השראה לכתביו המאוחרים של הרצל. הסבא שמעון לייב הרצל היה אחד מחברי הקהילה ומתלמידיו המסורים ביותר של הרב אלקלעי, וממשפיעי דרכו. הוא נפטר ב־1879 ונקבר בחלקה היהודית בבית העלמין שבזמון. רבקה הרצל, סבתו של הרצל, שנולדה ב־1809 והלכה לעולמה ב־1888, קבורה גם היא בחלקה היהודית בבית העלמין שבזמון.