כנס "עץ חיים - כנס קיימות ויהדות בשדות ההלכה, ההגות וחינוך" התקיים היום (ראשון) במכללה האקדמית הדתית לחינוך שאנן בחיפה בהשתתפות רבנים, אנשי אקדמיה, אנשי חינוך ומאות סטודנטים.
מטרת הכנס היא להשיב את השיח ההלכתי והתורני-רעיוני למרכז הדיון בנושאים סביבתיים, לאור העובדה כי נושאים אלה אינם זוכים לביטוי מספיק בעולם הדתי, בפרט לאור משבר האקלים שהולך ומעמיק, וכי הגורם מספר אחת להתחממות הגלובלית ושינויי האקלים הוא הגורם האנושי.
ההרצאה המרכזית עמדה בסימן דבריו של ראש מרכז האתיקה בארגון רבני "צהר" וראש ישיבת ההסדר "אורות שאול", הרב יובל שרלו, שהתמקדו בשיקולים ההלכתיים שיש להכניס לשיח הקיימות, ובצורך להפוך את המודעות הסביבתית לחלק בלתי נפרד מעולם פסיקת ההלכה.
"הגיע הזמן לעלות קומה את השיח התורני וההלכתי בממשק שבין קיימות ליהדות. לדבר כל הזמן על המהות של בריאה שאנו מצווים לשמור עליה, על צלם אלוקים ולצטט מדרשי חז"ל - זה חשוב, אך מדובר בשיח דל שלא משנה מציאות. כעת הגענו לשלב חדש. כל ציבור שומרי המצוות חייבים להבין שמדובר בסוגיית פיקוח נפש של ממש".
הרב שרלו הציג דוגמאות לשיקולים ההלכתיים בסוגיות מגוונות ורלוונטיות לחיי היומיום אשר נוגעות לאיכות הסביבה. "בלי הטמעת יסודות הלכתיים בענייני הסביבה - הסיכוי לשינוי קטן ואם לא נשמור על הסביבה הנזק ילך ויתעצם. כפי שהחפץ חיים איגד את כל העיסוק של הגמרא, הרמב"ם והשולחן ערוך בהלכות לשון הרע לקובץ הלכתי מסודר, כך צריך לפעול גם במישור הקיימות", אמר.
בהמשך דבריו התייחס הרב שרלו לריחוק של הציבור הדתי מסוגיות אלו. "מבחינה סוציולוגית הנושאים הללו נתפסים כשייכים ל'שבט אחר'. יש שהפכו אותו לעבודה זרה של ממש. אחרים טוענים שהצעות שונות שהוצעו מזהמות יותר מאשר התועלת: 'יש לנו נושאים מטרידים יותר', ועוד. אלא שדווקא אנחנו המאמינים בהיות העולם הזה, בריאתו של הקב"ה, מצווים להוביל את השמירה עליו בצורה ראויה, מתונה ואחראית".
סקר של אתר "המדד" שהתפרסם לאחרונה, מצביע על כך שרוב הציבור הדתי אינו רואה בגורם האנושי כמשפיע על שינויי האקלים. על פי הנתונים, בעוד שרק שליש מהנשאלים סוברים כי ההתחממות הגלובלית נגרמת כתוצאה ממעשה ידי אדם והפעילות התעשייתית בעולם (34 אחוזים), רובם לא תולים בגורם האנושי את הסיבות למשבר האקלים (38 אחוזים), או כלל לא בטוחים שהוא אכן קיים (12 אחוזים). חלק מהציבור הדתי אף סבור שמדובר בהמצאה מבית היוצר של מדענים פרוגרסיביים (שבעה אחוזים).
הכנס התקיים כשיתוף פעולה של המכללה האקדמית שאנן, מרכז האתיקה של ארגון רבני צהר ומפמ"ר מחשבת ישראל בחינוך הדתי, במטרה לתרגם את הנושאים הללו למחויבות מעשית וחינוכית, והטמעתם לאורך זמן בקרב הדור הבא.
נשאי האקדמית שאנן פרופ' אבי לוי: "אחת החובות של מחנך היא להטמיע את ערכי הקיימות שנטועים עמוק בשלושה עקרונות יסוד ביהדות. לעבד ולשמור על העולם - ממנו אנחנו לומדים על לקיחת אחריות; שימוש מושכל במשאבים הקיימים ובל תשחית - חינוך חשיבה ביקורתית, סקרנות והיכולת להשתמש כראוי במה שעומד לרשותנו; ועיקרון ההתחדשות כפי שאנחנו מוצאים במצוות השמיטה - חינוך לאיפוק ולדעת לעבור תהליך".
בשנה שעברה האקדמית שאנן קיבלה הכרה כ"קמפוס ירוק" מטעם המשרד להגנת הסביבה, ובכך הפכה למוסד האקדמי הדתי הראשון בישראל שהוכר ככזה. בשנים האחרונות מתקיימות מגוון פעילויות בקמפוס סביב קיימות מעשית וסדנאות לשימוש בחומרים שונים שיש בנמצא, הפחתת צריכה, שימוש חוזר וצמצום בזבוז מזון.
רכזת הקיימות באקדמית שאנן, הדס ילינק: "זו למעשה הפעם הראשונה שבה ארגון רבני רואה בשינויי האקלים סוגיה של פיקוח נפש. אין לראות בקיימות ובאיכות הסביבה נושאים שנחמד לעסוק בהם, אלה ככאלה שיש לתת עליהם את הדעת מתוך מחויבות לפעולות אקטיביות גם במסגרת הלכתית - לקדם שמירה על הסביבה ושמירה על עולמו של הקדוש ברוך הוא. זוהי קריאת אזהרה שמאותתת על אורח חיים שמנותק מהטבע, וחייבים לצמצמם את הפער הזה".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו