הקרב על הצלחת: רפורמת הכשרות - הורדת מחירים או מהלך אידיאולוגי?

הדיון בעתירת כשרות צהר בבג"ץ חושף את המחלוקת סביב רפורמת הכשרות • בארגון טוענים לשיפור השקיפות והוזלת העלויות, בעוד בכושרות מזהירים מפני פגיעה באמון הציבור והפיכת הכשרות למסחרית

תעודת כשרות // אילוסטרציה. צילום: יהושע יוסף

בג"ץ קיים השבוע דיון בעתירה שהגיש ארגון כשרות צהר, בטענה כי המדינה אינה מיישמת את רפורמת הכשרות שנקבעה בחוק עוד בשנת 2021 ואינה מאפשרת לגופים פרטיים לקבל היתרי כשרות מטעם הרבנות הראשית. בהרכב השופטים הורגשה מגמה חיובית כלפי עמדת צהר, והשופטים ביקשו מהמדינה לנמק מדוע לא בחנה את עמידת הארגון בתנאים שנקבעו בחוק.

מנכ"ל כשרות צהר, עמנואל גדג', אמר לישראל היום: "מקווה ומאמין שבג"ץ יורה למשרד הדתות לקיים את החוק ולהחזיר את הכשרות לתפקידה הראוי: הלכה, הגינות ומנהל תקין. בקרוב נוכל לאכול אוכל כשר בלי לחשוש לשחיתות, נפוטיזם וטובות הנאה. אני משוכנע שהצרכן ישלם פחות על אוכל כשר כשכשרות צהר תעניק תעודות כשרות".

מנגד, בארגון כושרות טוענים כי ההבטחה להוזלת מחירי המזון אינה נכונה, וכי גם ברפורמה של השר לשעבר מתן כהנא, מי שיזם את המהלך המקורי, הודה לבסוף שהרפורמה לא תוזיל את המחירים. לדבריהם, "הטענה שמדובר במהלך כלכלי שיגדיל תחרות היא חסרת בסיס. מדובר במהלך אידיאולוגי, לא כלכלי".

הרב עמנואל גדג', מנכ"ל כשרות צהר, צילום: מירב חביב

עוד הוסיפו כי בג"ץ כבר קבע שמשגיחי הכשרות צריכים להיות מועסקים ישירות על ידי גוף מסודר ולא מבעלי העסקים, וכי הרבנויות המקומיות הן היחידות הפועלות בשקיפות מלאה. בכושרות מזהירים שהפרטת מערך הכשרות תיצור מערכת אינטרסים עסקית שתפגע באמון הציבור בכשרות.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר