עם בגרות מלאה וגיוס לצבא: הישיבה הייחודית ששוברת את כל המוסכמות

בשבוע שעבר פרסם משרד החינוך אתאחוז הזכאות לבגרות, אלא שמהטבלאות נעדר המוסד ישיבת "אור עתיד", שבה לומדים צעירים בנים חרדים. זאת מפני שבית הספר נמצא תחת משרד העבודה והרווחה. אחוז הזכאות לבגרות מלאה בו בשנת תשפ"ד עמד על 82 אחוזים, כאשר אחוז הזכאות הארצי עומד עמד על 76.6 אחוזים. באשר לנתוני תשפ"ה, שעדיין לא פורסמו על ידי משרד החינוך, הצפי הוא ש-85 אחוזים מהצעירים החרדים במוסד יהיו זכאים לתעודת בגרות.

הישיבה התיכונית שייכת לרשת החינוך "עתיד" ולכן על אף שהנתונים לא נמצאים במערכת השקיפות החינוכית, הם קיבלו גושפנקא של הרשת. על פי משרד החינוך, ישנה גם עלייה בשיעור הזכאות לבגרות של תלמידים בחינוך החרדי בתשפ"ד: מ־26.2 אחוזים בשנת תשפ"ג ל־26.7 אחוזים בשנת תשפ"ד - עלייה של חצי אחוז בשנה אחת ויותר מ־8 אחוזים בעשור. עם זאת, המספרים מתייחסים לבעיקר תלמידות חרדיות.

את ישיבות "אור עתיד" בגן יבנה מנהל הרב מאיר ענתבי, שמוביל גם שילוב תלמידים חרדים בצה"ל מבלי לוותר על זהותם החרדית. מדובר על ישיבה תיכונית לבנים מכיתה ט' ועד י"ב, שבה לומדים 160 בני נוער ולצידה מסלול ישיבת הסדר לתלמידי י"ג–י"ד. שני המוסדות פועלים תחת רשת "עתיד" ומשלבים חינוך חרדי עם לימודי ליבה והכנה לשירות צבאי משמעותי.

"‏אחד הקשיים בגיוס בני ישיבה הוא שרוציםלגייס בחור ישיבהשאין לו שום רקע ושום הבנה מה רוצים ממנו. בחור בן 18 שלא יודע מה זה מדינה או צבא - קשה מאוד לגייס אותו, בטח לא לגיוס איכותי. המטרה שלנו היא לחנך את הנער ולהכין אותו. אנחנו מתחילים מכיתה ט', מטמיעים את השילוב בין לימודי קודש, הרצון לשמור על הזהות החרדית, ובין ההשתלבות בחברה הישראלית ויש לנו גיבוי רבני".

הרב ענתבי מתאר תהליך ארוך: "‏הנער מסיים תלמוד תורה ונכנס למסלול של שש שנים. רובם מסיימים בגרות מלאה איכותית וממשיכים ללימודי י"ג-י"ד. רוב מוחלט מגיעים ללא רקע - הם יודעים לעשות ארבע פעולות חשבון. המוטו שלי הוא "מ- 4 פעולות ל- 4 יחידות בבגרות". חלק קטן גם מסיימים בגרות טכנולוגית. הם לומדים הכול - היסטוריה, אזרחות וספרות. זה לא קל, אבל הצוות יודע להרים גבוה. חלקם מסיימים בהצטיינות, גם כהנדסאים. אלה תלמידים שלפני חמש שנים לא ידעו לזהות אותיות באנגלית".

עד כמה מדברים על הצבא?

"בישיבת ההסדר הם במסלול מלא לגיוס. מי שלא ממשיך לישיבת ההסדר בסוף י"ב מגויס, אנחנו עומדים על 90 אחוזי גיוס. בכיתות הצעירות השיח הוא פחות צבאי כי גם ההורים מורתעים. המטרה היא להשאיר את הילד בתוך הקהילה החרדית שלו - אנחנו לא יוצרים לו קהילה חדשה, הקהילה לומדת לקבל אותו".

הרב מאיר ענתבי הוא זוכה פרס רוטשילד לחינוך לזכר מקס רואו בנושא קידום שוויון הזדמנויות, פרס שמוענק על ידי יד הנדיב - קרן רוטשילד. גם לו קשה להתעלם מהפגנות החרדים הגדולות בעת האחרונה, אלו ששיתקו את הבירה בקריאות נמות ולא נתגייס: "יש כאן פרדוקס, כי יש את גדולי הדור ועולם הרבנים ואנחנו לא עומדים מולו. אני יכול להסכים לזעקה לשמר את עולם התורה אבל לא להסכים לצעקה נגד המדינה והגיוס. גם התלמידים שלי מאמינים בשמירה על עולם התורה, אבל אנחנו לא מסכימים להיות אנטי-ממסדיים".

למרות העבודה של הרב ענתבי, בסופו של דבר מדובר בטיפה בים. יש מאות אלפי צעירים חרדים שלא מתגייסים צה"ל ולא ניגשים לבגרות: "‏קודם כל יש שינוי. יש עוד ועוד ישיבות שקמות, והרבה שמאמינים בזה, אבל אולי חלק מפחדים לדבר בקול. נכון שאנחנו גוף קטן, אבל ישיבות ההסדר החרדיות מתחילות להיות גוף גדל והולך. גם אם זה מתחיל בקטן, זה סחף שיוצר מציאות. בעוד כמה שנים נראה את זה בצורה חיובית. אני מקווה שחוק הגיוס ייפתר כי אז יהיה יותר קל להתקדם למטרה. ברגע שהכול יוסדר, ולומדי התורה יקבלו את מעמדם ואלה שראויים לגיוס יתגייסו - יהיה קל יותר. כל אדם במדינת ישראל חייב לתת מענה ותרומה חברתית".