בלילה שבין שבת לראשון, ה-26 באוקטובר, ייכנס בישראל לתוקף שעון החורף והשעה בשעונים תוזז שעה אחת אחורה. משמעות המעבר היא שכולנו נתעורר שעה אחת מאוחר יותר - מציאות שתקטין את שעות האור ותקדם את רדת הלילה. שעון זה יופעל עד ה-27.3.26, והוא תוצאה של חוק מיוחד שנחקק בכנסת לאחר מאבק חריף בין מחוקקים דתיים וחרדים למחוקקים חילוניים.
המאבק ההיסטורי סביב שעון הקיץ ושעון החורף כבר נשכח מהזיכרון הקולקטיבי, וכיום כלל לא ברור מה חילק את הציבור לשני מחנות ועל מה בעצם היה הוויכוח. צללנו מחדש אל הנושא ההטעון הזה שנמחק כמעט לחלוטין מזיכרוננו.
פגיעה בציבור מסורתי ענק
בחינה של ההתנגדות למעבר בין שני השעונים מגלה שאחת הסיבות המרכזיות שהציגו המתנגדים הייתה פגיעה בציבור מסורתי גדול שיתקשה לקיים את מנהגי המסורת כשהיום ארוך יותר.הארכת צהרי השבת עקב שעון הקיץ, כך הוסבר, תקשה על הציבור המסורתי לשמור עליה עד שעה כה מאוחרת. לדוגמה, רבים מעוניינים לשמור שבת אך גם לצאת למקומות בילוי ובתי קפה במוצאי השבת. עבור אנשים מסורתיים אלו, הארכת צהרי השבת מקטינה את שעות הבילוי ועלולה להוות טריגר ליציאה לבילויים לפני צאת השבת - חילול שבת למרות רצונם הכללי לשמור עליה.
יום הכיפורים והצום הארוך
בנוסף נטען שציבור מסורתי גדול הצם ביום הכיפורים אך לא מגיע לבתי הכנסת יתקשה להחזיק את הצום כאשר שעת יציאתו כה מאוחרת.ארגון רבני צהר אף פנה בעבר לממשלה בסוגיה נוספת - שעות האור הרבות ביום הכיפורים מקשות על ציבור מסורתי המתפלל במניינים המוניים מחוץ לבתי הכנסת. אנשים אלו חשופים לשעות חמות רבות, ולכן ראוי לקצר עבורם את שעות הצום, הסבירו בארגון. אמנם הארגון ביקש רק להקדים את שעון החורף, אך חשף בכך עוד פגיעה שנגרמת למתפללים רבים עקב שעון הקיץ.
תפילות הסליחות
נקודה נוספת קשורה לתפילות הסליחות לפני ראש השנה ויום הכיפורים, המושפעות מאוד משעון הקיץ והחורף. על פי ההלכה, ניתן להתחיל באמירת סליחות רק אחרי חצות הלילה ההלכתית (ולא חצות לפי השעון המערבי).בשעון קיץ ניתן להתחיל את הסליחות רק אחרי חצות, בעוד בשעון חורף ניתן להתחיל כבר בשעה 23:30. הפער משמעותי מאוד ומקל על אנשים גם להתפלל בלילה וגם לקום ביתר קלות לעבודה בבוקר.
ליל הסדר והילדים הקטנים
באותו אופן, שעון הקיץ איחר את זמן כניסת ליל חג הפסח - מצב שעלול להוביל ישראלים רבים להתחיל לקרוא את ההגדה ולאכול את המצות לפני צאת הכוכבים, כאשר כך החיבור לחג נפגע.
"בליל הסדר יש לפי ההלכה עניין גדול שהילדים הקטנים והפעוטות ייקחו בו חלק. יש לכך חשיבות רבה מבחינה חינוכית של העברת מסורת יציאת מצרים לדורות הבאים. המעבר לשעון קיץ מאריך את היום ומאפשר לערוך את הסדר רק בשעה מאוחרת יותר בלילה, כיוון שאי אפשר לערוך את ליל הסדר ביום. לילדים ולפעוטות רבים יש קושי של ממש להישאר ערים, וכך נוצר אתגר להורים בחג הזה", כך אומר הרב שלמה אבינר, נשיא ישיבת עטרת ירושלים.
הנץ החמה ותפילת שחרית
בעיה נוספת שהוזכרה וקשורה לציבור הדתי המתפלל היא שעת הנץ החמה. בקיץ, עקב שעון הקיץ, השעה שבה השמש נראית במזרח מאוחרת מאוד יחסית. מציאות זו מייצרת קושי בכל הקשור לתפילת שחרית בבוקר - המתפללים מתקשים גם להתפלל וגם להגיע למקום עבודתם בזמן.