מי שאינו מתפלל על החיילים הוא כפוי טובה כלפיהם, כלפי עם ישראל וכלפי הקב"ה

חלפה שנה. אנחנו מתפללים עבור החיילים. מתפללים עבור החטופים שיחזרו במהרה. עבור הפצועים. ננסה לראות מבט מלמעלה. מבט מחזק. ערב ראש השנה הקודם - היינו באמצע המלחמה עם מעט נקודות אור.

ערב ראש השנה הזה - אמנם, לא כל החטופים שבו, החיילים שלנו עדיין נלחמים, אבל כיום אנחנו יודעים שהמלחמה הזו הצילה את מדינת ישראל. ארבעה אויבים שהיוו איום קיומי על מדינת ישראל, אינם מהווים כעת איום קיומי (חיזבאללה, חמאס, סוריה ואיראן), ראשי החמאס נפגעו ועוד נסים רבים. זכינו לראות את הגבורה של החיילים, של נשות החיילים ובני המשפחה, זכינו לכך, שהרוב המוחלט של עם ישראל מעוניין באחדות, זכינו לכך שהאמונה בעם ישראל הולכת וגדלה, זכינו לראות כלכלה יציבה שהיא בגדר נס בשעת מלחמה.

הדבר המרגש מכל הוא, שהמבצע לפגיעה בראשי החמאס, ופעולות ישראל בעזה, מראות שעם ישראל לא עוזב לעולם את החטופים. לא נכנעים שוב לטרור, שמוכן לשחרר כמה בודדים, ולהשאיר את הנותרים בשבי. עם ישראל לא יפקיר את בניו לזר. נלחמים, פועלים ובטוחים בדרכנו. ממשיכים מתוך אמונה גדולה שה' אתנו, מתוך ידיעה שאנחנו בתהליכי גאולה, ומתוך חשיכה תבקע האורה.

אני זוכה להיפגש עם חיילים רבים, ולחזק נשות חיילים ומשפחות חיילים. אני נרגש לראות, שלמרות הקשיים העצומים, של מאות ימי מילואים, של פחד וחשש, שלא קשיים זוגיים וכלכליים, החיילים ובני משפחותיהם חדורי שליחות. חשים בגודל, חשים ברוממות התקופה, למרות האתגרים השזורים בתוכה.

ר' חיים שמואלביץ זצ"ל, היה מראשי ישיבת מיר, ודמות נערצת בעולם הישיבות. הרב נתן שיחה במלחמת יום הכיפורים (תשל"ד) בישיבת מיר (מופיעה בספר הזיכרון לגר"ח שמואלביץ, עמ' ריא) על החיילים היקרים שלנו ואמר שחיילים המוסרים נפשם עבור הצלתנו "אין כל העולם יכול לעמוד במחיצתם". והוסיף "החיוב שיש עלינו להתפלל עליהם הוא בלי גבול", והסביר שאנחנו חייבים את נפשנו לחיילים, ולכן יש לנו חיוב בלי גבול עבורם.

הייתי רוצה לראות את כל עם ישראל עושה הכל בשביל החיילים ונשותיהם, ובני משפחותיהם. מסייע לנשות החיילים בכל מקום שהם, מסייע בדברים פיזיים, מסייע בחיזוק ובהערכה. הן הגיבורות שלנו. בזכות נשים צדקניות אנחנו זוכים להינצל, זוכים להתרומם. כל עם ישראל חייב להתפלל על החיילים. מי שאינו מתפלל עליהם הוא כפוי טובה כלפי החיילים, כלפי עם ישראל וכלפי הקב"ה. לא לשכוח אף אחד: משפחות חטופים, פצועים ובני משפחותיהם, אלמנות ויתומים ומשפחות שכול, ומפונים שעדיין נמצאים בקשיים.

ערב ראש השנה לפני שנתיים, היינו במחלוקת עצומה. ערב מלחמת אחים. כיום, עם ישראל הוכיח כי הוא רוצים אחדות, רוצה להיות ביחד. אני זוכה (במסגרת "סולמות") לעשות פרויקט אחדות גדול, של נוער דתי ונוער חילוני. ניתן לראות את האהבה הגדולה שנרקמת, את הערכים המשותפים שנותנים רצון לעוד ועוד "ביחד".

בראש השנה הזה, נתאמץ לאהוב כל אחד ואחד מישראל באהבה גדולה, לראות טוב איש ברעהו. כדאי להתחיל במעגלים הקרובים. לאהוב כל אחד במשפחה. להיות נעים ונחמד לכולם. לפרגן לבן הזוג ולכל אדם. הקב"ה מאיר את העולם בטוב. האוייבים מביאים רוע לעולם. תפקידנו לראות טוב באנשים, לראות טוב בעצמנו, לחפש את האור האלקי השוכן בתוכנו, וכך להוסיף שכינה בעולם.
בע"ה שנזכה לראות בהמשך תהליך גאולתנו, שהחיילים יצליחו במשימות שלהם ושיחזרו בריאים ושלמים, שהחטופים ישובו במהרה, ושתהיה לכולנו שנה טובה ושמחה, מתוך אחדות, אמונה ואהבה.

בֵּין דִּמְעָה לְשִׂמְחָה, בֵּין כְּאֵב לְתִקְוָה,
צוֹעֲדִים אָנוּ, מְצַפִּים לִישׁוּעָה.
חֲטוּפִים נֶאֱנָקִים, פְּצוּעִים מִתְמוֹדְדִים,
מִשְׁפְּחוֹת שְׁכוֹל, בִּכְאֵב וּבְגַעְגּוּעִים.
וּמִתּוֹךְ נְפִילָה, צוֹמַחַת תִּקְוָה,
חֲתֻנּוֹת וְלֵדוֹת, הַתְחָלוֹת חֲדָשׁוֹת.
וּמִתּוֹךְ הַשֶּׁבֶר בּוֹקֵעַ גַּם אוֹר,
חַיָּלֵינוּ מְבִיסִים רִשְׁעֵי טֵרוֹר.
אִירָאן, סוּרְיָה וְחִזְבַּאלְלָה,
פְּצוּעִים, מוּבָסִים, אֲחוּזֵי בֶּהָלָה.
רָאשֵׁי הַחַמַאס - רְשָׁעִים נִכְחָדִים,
בִּגְבוּרָה אַמִּיצָה שֶׁל כַּנְפֵי נְשָׁרִים.
נֵר יִשְׂרָאֵל לֹא יִכְבֶּה,
נֶצַח יִשְׂרָאֵל לָעַד יִשְׂגֶּה.
מִתּוֹךְ אֲפֵלָה בּוֹקַעַת אוֹרָהּ,
כָּךְ הֵם תַּהֲלִיכֵי גְּאֻלָּה.

הרב יוסף צבי רימון, ראש הישיבה במרכז האקדמי לב, נשיא תנועת המזרחי העולמית, יו"ר עמותת סולמות ורבה של המועצה האזורית גוש עציון.