"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
מי שייכנס השבת לבית הכנסת יבחין במשהו מעניין מאוד
פרשת השבוע - כי תבוא - בה רשימת הקללות ארוכה מהברכות, היא אחת הפרשות הקשות בתורה • בין הפסוקים הקשים, מופיעה גם הנמקה אחת קטנה, לָמַה, מעבר לבחירה ברע, קיבל עם ישראל את העונשים האיומים
פרשת השבוע - כי תבוא - מהקשות בתורה // אילוסטרציה. צילום: אורן בן חקון

מי שייכנס השבת לבית הכנסת יבחין במשהו מעניין מאוד

פרשת השבוע - כי תבוא - בה רשימת הקללות ארוכה מהברכות, היא אחת הפרשות הקשות בתורה • בין הפסוקים הקשים, מופיעה גם הנמקה אחת קטנה, לָמַה, מעבר לבחירה ברע, קיבל עם ישראל את העונשים האיומים

הרבנית חמוטל שובל
, עודכן
0

Your browser doesn’t support HTML5 audio

מי שייכנס השבת לבית הכנסת באמצע קריאת התורה, שבה נקרא את פרשת כי תבוא, בחלק שבו קוראים את פרשיית הקללות, יבחין במשהו מעניין: הקורא בתורה ינמיך את קולו ויקרא את פרשת הקללות מהר מאוד.

פרשת כי תבוא היא אחת הפרשות הקשות בתורה. מתוארות בה הברכות והקללות. הקללות ארוכות הרבה יותר מן הברכות. הן איומות, כמעט קשות מנשוא, ואנחנו אמנם קוראים אותן, אבל מהר ובשקט. מי שמכיר את ההיסטוריה היהודית, יודע שהקללות התקיימו בנו אחת לאחת: התורה מבטיחה שאם עם ישראל יבחר ברע ויחטא, הוא יפוץ לכל קצוות הארץ, ויסבול ממלחמות, תבוסה, השמדה ורעב, לאורך ההיסטוריה כולה. לצערנו, חווינו את ההתגשמות האיומה של הפסוקים.

ובין הפסוקים הקשים, מופיעה גם הנמקה אחת קטנה, לָמַה, מעבר לבחירה ברע, קיבל עם ישראל את העונשים האיומים, "תַּ֗חַת אֲשֶׁ֤ר לֹא־עָבַ֙דְתָּ֙ אֶת־ה' אֱלֹקיךָ בְּשִׂמְחָ֖ה וּבְט֣וּב לֵבָ֑ב מֵרֹ֖ב כֹּֽל". כלומר, אחת הסיבות לעונשים הקשים היא כי עם ישראל לא עבד את הקב"ה בשמחה, כי היה לו הכל.
ר' יצחק אברבנאל, סופר ופרשן של התורה, שחי בזמן גירוש ספרד, ואף גורש משם, מנסה להתמודד עם הקושי האמוני אחרי גירוש ספרד.

על פי האברנבאל, אחת הסיבות לכך שעם ישראל עזב את הקב"ה היא הטוב, העושר והשפע. כשטוב לנו מאוד, אנחנו שוכחים את הקב"ה, אנחנו תולים את הצלחתנו בעצמנו. הוא מסביר שלפעמים הבעיה היא "רוב כל": כשיש הכל, כשהכל טוב והולך בקלות, שוכחים להגיד תודה, שוכחים לדבר עם הקב"ה, ומאבדים את הקשר איתו. כשהכל טוב, כשלא חסר, אנחנו שוכחים להודות על הטוב, על הדברים הפשוטים.

עם ישראל צריך לבחור בטוב, להיות עם מוסרי, עם שמתקיים בו משפט צדק, הוא צריך לחיות בארץ המובטחת, ולחיות לפי התורה. אבל זה לא הכל: הקב"ה מבקש שלא נשכח את הקשר לשמיים כשטוב, כשיש את הכל. עבודת השם היא לא רק פונקציה של תקשורת כשצריך, אלא קשר יומיומי בטוב וברע.

אובדן הקשר עם הקב"ה כשטוב, הופך לצערנו לקשר עם הקב"ה כשרע, בגלות, בחורבן ובאובדן. אי אפשר להכיל את הקללות הקשות בלי לקרוא את ההפטרה, אחת משבע הפטרות הנחמה. וכך כותב הנביא ישעיהו בהפטרה "שְׂאִי-סָבִיב עֵינַיִךְ, וּרְאִי--כֻּלָּם, נִקְבְּצוּ בָאוּ-לָךְ; בָּנַיִךְ מֵרָחוֹק יָבֹאוּ…. כִּי בְקִצְפִּי הִכִּיתִיךְ, וּבִרְצוֹנִי רִחַמְתִּיךְ." אחרי התגשמות הקללות, אנחנו מחכים להמשך התגשמות הנחמה.

הרבנית חמוטל שובל היא מנהלת כולל דעה במדרשת או"ת לינדנבאום, מבית רשת אור תורה סטון.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...