מייקל רפפורט, השחקן והקומיקאי היהודי-אמריקני מוכר היטב בזכות סגנונו הישיר והבלתי מתנצל - כזה שמוביל אותו שוב ושוב לעימותים ציבוריים וסערות במיוחד סביב הסכסוך הישראלי-פלשתיני.
מאז מתקפת ה-7 באוקטובר, רפפורט הפך לדמות בולטת במאבק ההסברתי למען ישראל: הוא מבקר בארץ, משוחח עם משפחות חטופים, משתף תכנים קשים מהרצועה ומבקר בחריפות את חמאס, את מבקרי ישראל ואפילו את כוכבי הוליווד שבוחרים לשתוק. הוא גם לא מהסס לתקוף כל מי שמביע סולידריות עם הפלשתינים או מבקר את ישראל.
הסערה הנוכחית פרצה בשבוע שעבר כאשר רפפורט (55) פרסם באינסטגרם הרשמי שלו תמונה שנוצרה בבינה מלאכותית ובה נראה אסיר מנגן בכינור במחנה אושוויץ לצד סיפור רקע דרמטי.
התמונה, שצברה אלפי לייקים ושיתופים הוצגה כאותנטית, אך מוזיאון אושוויץ בירקנאו, אתר ההנצחה המרכזי לשואה בפולין, זיהה מיד שמדובר בזיוף מסוכן: "פרסום תמונות מזויפות שנוצרו בבינה מלאכותית של אושוויץ הוא לא רק עיוות מסוכן של ההיסטוריה - זו פגיעה בזכר הקורבנות והטרדה של זכרם", נכתב בהודעה הרשמית. המוזיאון קרא להימנע מהפצת פוסטים כאלה ולהסתמך רק על מקורותיו הרשמיים המבוססים על מחקר היסטורי קפדני.
עיוותים היסטוריים וסכנת הפייק
הפוסט של רפפורט לא היה סתם פייק, כך נטען מטעם המוזיאון, הוא היה מלא אי דיוקים היסטוריים צורמים. השם "הנק" שהוזכר בפוסט אינו הכינוי הפולני המקובל ("הניק"), ובסיפור לא הופיע שם משפחה, פרט בסיסי במיוחד כשמדובר בדמות שמוצגת כמוזיקאי מפורסם.
מעבר לכך, בפוסט ששיתף רפפורט תוארה תזמורת שמנגנת "כשנשים וילדים צועדים אל מותם", אך לפי מחקר המוזיאון התזמורות באושוויץ ניגנו בעיקר כשאסירים יצאו לעבודות כפייה או חזרו למחנה ולא במהלך צעדות מוות.
גם תיאור של ילדה שחולפת על פני תזמורת הגברים אינו אפשרי במציאות ההיסטורית של המחנה, טענו במוזיאון, כיוון שבשטח התנהל משטר הפרדה מגדרית קפדני. כל אלה, כך הבהיר המוזיאון, אינן טעויות שוליות אלא עיוותים שמטשטשים את המציאות, מייצרים מיתוסים שקריים ומסכנים את הזיכרון ההיסטורי.
התגובות ברשת: זעם, בוז ותחושת בגידה
למרות שהפוסט הוסר, הסערה ברשתות החברתיות הייתה מיידית ובלתי מתפשרת. משתמשים זעמו על כך שרפפורט, שמציג עצמו כלוחם נגד אנטישמיות הפיץ פייק מסוכן על השואה מבלי לבדוק את המקורות ולוודא את אמיתותם.
"איזו מפלצת חסרת נשמה תשתמש בסיפורי שואה מומצאים בשביל לייקים?", זעם גולש ואחרים הוסיפו: "חוסר אחריות מוחלט. הפצת תמונות מזויפות רק עוזרת למכחישי שואה ומעוותת את ההיסטוריה. תתבייש", "השואה היא לא מגרש משחקים לצבירת לייקים ברשת", "אתה מבזה את הקורבנות ואת הניצולים", "פוסט כזה מסוכן, אסור לשחק עם האמת על השואה, נקודה".
אפילו מי שניסו להגן עליו וציינו את העובדה שהכיר בטעות, לקח עליה אחריות והתנצל הדגיש: "זו בדיוק הסיבה שבינה מלאכותית מפחידה - כל אחד יכול לשכתב את ההיסטוריה בלחיצת כפתור". בפורומים ובדיונים, היו גם מי שראו בכך ניסיון ציני לרתום את זוועות השואה לטובת מאבקי ההסברה של ישראל: "הפצה של סיפור שואה מזויף כדי לגרוף אמפתיה זו מניפולציה רגשית מסוכנת", נכתב.
גולשים רבים לא הסתפקו בביקורת על הפייק, אלא ניצלו את ההזדמנות להאשים את רפפורט ואת ישראל בפשעים נגד האנושות תוך שימוש ברטוריקה חריפה במיוחד: הגדילה לעשות אלנה חדיד (הבת והאחות של) שהעלתה לאינסטגרם שלה פוסט עם צילום מסך של ידיעה על המחדל מצד רפפורט וטענה כי הוא הותיר את הפוסט המקורי באוויר במשך זמן ממושך גם לאחר שהובא לידיעתו שמדובר בזיוף כשהיא מכנה את ההתנהגות שלו "מעוותת" וזוכה לאלפי לייקים ומאות תגובות שלעגו לרפפורט ויצאו נגד ישראל.
"איך אתה מעז לדבר על שואה בזמן שישראל מבצעת טבח בפלשתינים?", כתבו גולשים פרו-פלשתינים, "הציונים משתמשים בשואה כדי להצדיק רצח עם חדש", "אתה בוכה על זיכרון השואה בזמן שישראל הורגת ילדים בעזה", הטיחו בזעם אחרים. "ההתנצלות שלך לא שווה כלום כל עוד אתה תומך במדינה רוצחת".
התגובה של רפפורט: התנצלות אבל לא חרטה
בעקבות הביקורת והסערה, רפפורט הסיר בסופו של דבר את הפוסט המקורי ופרסם התנצלות פומבית בסטורי שלו: "השואה היא כתם על האנושות. כיום יש עלייה היסטורית באנטישמיות שלא נראתה מאז שנות ה-30", כתב, "שיתפתי מאות סיפורים ותמונות על מחנות ריכוז כי אסור לנו לשכוח. אף אחד מהפוסטים לא קיבל תשומת לב כמו זה.
"אני מתנצל בפני כל יהודי שנפגע מהפוסט הזה שחשבתי שהוא אמיתי. זה יכול היה להיות אמיתי, אבל בעולם המלאכותי שלנו התברר שלא. 7 באוקטובר 2023 שינה אותי ומיליונים. לא אפסיק לדבר למען העם היהודי. מה שעשיתי נבע מכוונות טובות. עם ישראל חי!".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו