כששבועות בפתח: דווקא במקום הכי קשה נולד העם החזק ביותר

פרשת "במדבר" מתארת את החיים בשממה כמקום של התרחקות מגירויי העולם וחיי החומר, שם בני ישראל נאלצו להתמודד עם אתגרי הישרדות • משם התפתחו איכויות חזקות שהכינו אותנו להתמודדות מוצלחת עם החיים המורכבים והתוססים בעולם המיושב

מדבר // אילוסטרציה. צילום: דודו גרינשפן

שמה של פרשתינו, בַּמִדְבַּר, מבטא התרחקות והיבדלות של האדם מענייני העולם. שכן המדבר הוא מקום שממה וציה, נטול גירויים ומנותק מתענוגות ומחיי החומר. החיים במדבר, שבני ישראל נאלצו להסתגל אליהם במהירות בדרך לארץ ישראל, מאתגרים ומזמינים התמודדות עם קשיי הישרדות מסוגים שונים. אך דווקא מתוך המדבר השומם צפים ועולים איכויות שיכולות לצייד אותנו בכלים שילוו אותנו כיחידים וכעם כאשר נגיע לעולם המיושב המאוכלס התוסס והרועש.

לאחר פירוט תולדות השבטים ופיקודיהם, בהמשך הפרשה עוברת התורה לתאר בפירוט רב את מבנה מחנה ישראל לשבטיו, איש על מחנהו ואיש על דגלו. כאשר מחנה השכינה נמצא במרכז עם המשכן - בבחינת ''כִּי ה' אֱלֹקיךָ מִתְהַלֵּךְ בְּקֶרֶב מַחֲנֶךָ'' (דברים כ''ג, ט''ו). סביב מחנה השכינה חונה מחנה כהונה ולויה. ובמעגל הבא - מחנה ישראל לדגליו ושבטיו.

סידור המחנות סביב המשכן במבנה מסודר ומדוקדק כל כך, ממחיש את האחדות והחיבור הלאומי של כולנו סביב המרכז הרוחני-אלוקי ונועד לשמר את תחושת הקרבה אל השכינה, לא רק של לויים אלא של כל העם. זהו ביטוי לכך שבלב החיים, בלב המחנה, חייבת לעמוד הקדושה. מאידך, סדר זה של מחנה ישראל לשבטיו כאשר לכל שבט דגל משלו, עם צבע וסמל מובהק, מבטא את המקום הייחודי שיש לכל אחד מאתנו, על פי מיקומו כפי שהוגדר במדויק על פי ההנחיה האלוקית. התורה מבקשת בכך להעביר מסר של אחדות מתוך גיוון, שעל אף השונות כולם מקיפים יחד את המשכן במבנה מאורגן.

את התפקיד הייחודי שלנו בתוך התפקיד הלאומי הכללי, יש למלא בענווה, בהתבטלות ומתוך תחושת שליחות. לשים עצמינו כמדבר וכהפקר בפני משימת הייעוד שלנו, ולהתעלם מכל המניעות שעומדות בפנינו במהלך המאמץ שלנו למילוי ייעודינו.

פרשת במדבר, שלעולם בלוח השנה תקדים את מועד חג מתן תורה, מהווה למעשה הכנה למעמד המכונן שחל בכל שנה מחדש בשבוע זה. חג השבועות מחדש בתוכנו את התובנה כי יש לנו ייעוד ושליחות מוגדרים וברורים אליהם עלינו לשאוף. ומבחינה זו, שמה של הפרשה ''במדבר'' משדר ענווה והתבטלות, שהם התנאי הבסיסי ביותר לקבלת התורה, כשתוכן הפרשה המראה על שלימות ואחדות מחנה ישראל, ממחיש את חשיבות האחדות ואהבת ישראל בחיבור אמיתי בחינת ''וַיִּחַן שָׁם יִשְׂרָאֵל נֶגֶד הָהָר'' – כאיש אחד בלב אחד, כהכנה לקבלת התורה ולמימוש המטרה הנשגבת שלנו כלפי העולם כולו.

הרב ישי פוירליכט הוא ראש מדרשת "מבראשית" באקדמיית חמדת, מכללה לחינוך בשדות נגב.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר