בגד לפני או אחרי? הפרצה ההלכתית שהצילה את הבעל

בית הדין הרבני הגדול הפך לאחרונה החלטה של בית הדין האזורי שחייב בעל שבגד ברעייתו להעביר את חלקו בדירה המשותפת עם אשתו לשעבר, זאת לאחר שחתם על הסכם "שלום בית" שבו הובהר שאם יבגוד - הדירה תועבר אליה. חרף ההתחייבות המפורשת, קבע ביה"ד הגדול כי הרכוש של בני הזוג יחולק בין שניהם.

הפרשה החלה לפני כשש שנים, כאשר בני זוג חתמו על הסכם שלום בית חריג שכלל סעיף ברור: אם הבעל "ירעה בשדות זרים", הדירה המשותפת תעבור לבעלות האישה באופן בלעדי. ההסכם אף קבע כי הבעל יחתום על ייפוי כוח בלתי חוזר שיופקד בכספת בית הדין.

"שלום הבית" התפוגג במהירות. כחודשיים בלבד לאחר החתימה, מיהר הבעל להגיש תביעת גירושין, ובהמשך אף ביקש לשנות את ההסכם עליו חתם.

במוקד המחלוקת בין הצדדים עמדה שאלה פשוטה לכאורה: האם הבעל בגד באשתו לפני שהגיש את תביעת הגירושין, או שמא החל את הרומן רק לאחר מכן? ראיות שהוצגו בבית הדין חשפו כי הבעל שהה בבית המאהבת בתחילת ינואר 2020, אך רק לאחר שכבר הגיש את תביעת הגירושין.

המפנה הדרמטי הגיע כאשר המאהבת, שהסתכסכה עם הבעל, החליטה לחשוף את פרטי הרומן בשיחה מוקלטת עם עורכת דינה של האישה. למרות ניסיונות לכוון אותה לטעון שהקשר הרומנטי החל עוד בדצמבר, עמדה המאהבת על כך שיחסיהם האינטימיים החלו רק בתחילת ינואר - לאחר הגשת התביעה. "שכבנו פעם ראשונה בחמישי לינואר", העידה המאהבת בהקלטה.

בית הדין האזורי קבע תחילה כי ההסכם תקף, וכי על הבעל להעביר את חלקו בדירה לאישה. הוא הסיק מהראיות שהקשר הרומנטי התחיל עוד לפני הגשת התביעה, ושהבעל הפר את התחייבותו שלא לבגוד.
אולם בית הדין הרבני הגדול חלק על קביעה זו. "לא שייך לומר כי 'רעה בשדות זרים' כשכבר הצהיר על רצונו בגירושין", נימקו הדיינים בפסק הדין. "ודאי שלא לכך התכוונו הצדדים בהסכם שחתמו, ומה טעם שיסכים האיש לקנוס עצמו ביחס לזמן שכבר הצהיר על רצונו בגירושין?".

הדיינים אף העלו ספקות הלכתיים לגבי תוקף ההסכם, בהתייחסם לדיני "אסמכתא" ו"קניין אתן" - עקרונות הלכתיים העוסקים בתוקפן של התחייבויות עתידיות.
למרות ביטול העברת הדירה, לא יצא הבעל פטור בלא כלום. "אין ספק שהמערער הוא שהרס את הבית וזינה עם אחרת בראשונה ובשנייה", קבעו הדיינים בלשון חריפה, תוך שהנחו את בית הדין האזורי לשקול חיוב הבעל בתשלום הכתובה ואף בפיצויים נוספים.

התיק הוחזר לבית הדין האזורי לבחינת חלוקת הרכוש וחיובים כספיים אחרים, כשהמסר ברור: הבעל אולי נחלץ מאובדן הדירה, אך ישלם מחיר משמעותי על הרס הנישואין.