"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

זמני כניסת ויציאת השבת והדלקת נרות | 21/02/2025

כ"ג שבט תשפ"ה – פרשת משפטים • מתי נכנסת שבת? אלו זמני כניסת ויציאת השבת בערים המרכזיות בארץ ובעולם

,עודכן
0השמעה
נרות שבת // אילוסטרציה. צילום: freepik

זמני כניסת שבת והדלקת נרות ברחבי הארץ

ירושלים– 16:55
תל אביב– 17:10
חיפה– 17:00
באר שבע– 17:15
נתניה– 17:10
אשדוד– 17:15
מודיעין– 17:13
אריאל– 17:13
פתח תקווה– 17:10

זמני יציאת שבת ברחבי הארץ

ירושלים– 18:07
תל אביב– 18:09
חיפה– 18:08
באר שבע– 18:10
נתניה– 18:09
אשדוד– 18:10
מודיעין– 18:09
אריאל– 18:09
פתח תקווה– 18:09

זמני כניסת ויציאת שבת בעולם

ניו יורק– כניסת שבת: 17:20, יציאת שבת: 18:25
לוס אנג'לס– כניסת שבת: 17:22, יציאת שבת: 18:19
פריז– כניסת שבת: 17:50, יציאת שבת: 19:00
לונדון– כניסת שבת: 16:55, יציאת שבת: 18:05

ברכת כהנים בכותל המערבי

פרשת השבוע

פרשת משפטיםמתארת את חקיקת התורה שנמסרה לעם ישראל אחרי מתן תורה, ובמיוחד עוסקת בצדדים שונים של מערכת המשפט והחוק. בולט במיוחד בפרשה הוא השילוב בין הצדדים הרוחניים לחוקיים, וההבנה שהתורה לא מתמקדת רק בקיום מצוות אישיות או דתיות, אלא גם בהקשרים חברתיים ותרבותיים.

אחת הדמויות המרכזיות בפרשה היא העבד העברי, שמי שמוכר את עצמו לעבד לשש שנים (לאחר מכן הוא יוצא לחופשי). בפתיחתה של פרשת משפטים, התורה מלמדת אותנו עקרון חשוב של חירות: "כִּי תִמְכֹּר עֶבֶד עִבְרִי שֵׁשׁ שָׁנִים יַעֲבֹד וּבַשָּׁנָה הַשְּׁבִיעִת יֵצֵא לַחׇפְשִׁי חִנָּם" (שמות כ"א, 2).

הרעיון הוא שמהות האדם היא חירות, ואם נזקק להימכר לעבדות, יש לאפשר לו לשוב לחיים חופשיים עם סיום התקופה. מסר זה מעביר את העיקרון החברתי שמבוסס על כבוד האדם. האדם אינו משאב שניתן לנצלו לנצח, אלא יש לו זכויות יסוד שאין לערער עליהן.

נראה כי התורה לא רק מעוניינת להסדיר את הצדדים המשפטיים, אלא אף מכוונת אותנו לעקרונות מוסריים אוניברסליים: הכבוד והחירות של כל פרט ופרט בעם ישראל. זהו מסר חשוב במיוחד בעידן שלנו, שבו אנו עדים למאבקים למען זכויות האדם, וההבנה שהערכים של חירות, שוויון ושלום צריכים להיות יסוד בכל מערכת משפטית.

בפרשת משפטים, התורה מציעה גם פתרונות לאי-צדק, לעוולות ולהתמודדות עם טעויות אנוש, ומבקשת להקים חברה צודקת ומוסרית.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר