באיחור של 50 שנים: הבכיר ההונגרי חגג את בר המצווה בטקס מרגש

גאבור לייבוביץ הוא דמות מוכרת בהונגריה. בעברו שימש כסמנכ"ל חברת הרכבות הלאומית והיום הוא ממלא את תפקיד סמנכ"ל חברת המים של הונגריה. השבוע עלה גאבור לתורה וחגג את "בר המצווה" שלו למרות שהוא כבר בן 63, באירוע בו השתתפו בכירים בעולם העסקי והפוליטי של בודפשט, חבריו של "נער בר המצווה" וגם אביו, ניצול שואה בן 94.

לייבוביץ נולד בבודפשט להורים ששרדו את שואת יהודי אירופה. היהדות בבית סבבה סביב זוועות המלחמה, ללא ציון חגים או כל סממן אחר של יהדות. מבחינתו של גאבור הדבר היחיד שהוא ידע זה שהוא בן לעם היהודי.

בסעודת המצווה שלאחר העלייה לתורה, סיפר "חתן בר המצווה" הנרגש את השתלשלות האירועים שהובילה אותו לחגוג את בר המצווה בגיל כה מאוחר: לפני כחמש שנים הוא הגיע עם משפחתו לטיול בישראל לראשונה בחייו וכשהמשפחה ביקרה בכותל המערבי גם הניח תפילין לראשונה בחייו בידי שלוחי חב"ד בדוכן שבכניסה לאתר. לאחר מכן, בסיור במנהרות הכותל, אמר המדריך כי הם נמצאים במקום הקרוב ביותר לקודש הקודשים. המעמד ריגש את גאבור שסיפר כי התפלל להשם שיתווה לו את הדרך לחיים של משמעות.

כאשר חזר לבודפשט החליט להיכנס בבריתו של אברהם אבינו בגיל 59 ונקרא בשם היהודי יעקב-אברהם - על שמם של שני סבותיו שנרצחו בשואה. כשנה לאחר מכן, כאשר רץ כמידי יום על גדות נהר הדנובה רחב הידיים החוצה את הבירה ההונגרית, הבחין בקבוצת יהודים המתאספים סביב רבם, שקירב חפץ לפיו ומוציא ממנו קולות משונים.

כשהתקרב גילה שמדובר בשליח הרב שלמה כובש – הרב הראשי של 'איגוד הקהילות שומרי תורה בהונגריה' (EMIH) ובני קהילתו; הם הגיעו לקיים את מנהג התשליך בראש השנה. יעקב-אברהם-גאבור נחשף אז לראשונה למושגים הללו. הוא ביקש הסבר לדברים ומאוד התחבר – וכבר ביום כיפור של אותה שנה התייצב בבית הכנסת המפואר של הרב כובש והחל בהליך שיבה למקורות ותוך זמן קצר הבהיר: "אני רוצה לחגוג בר מצווה". הוא החל בתהליך של לימוד עברית ואף למד לקרוא בתורה וכשעלה השבוע לתורה לחגיגת ה"בר מצווה" הכה מאוחרת שלו אף קרא את תחילת פרשת השבוע.

במקביל, בתקופה האחרונה הוביל לייבוביץ את כל ההליך הבירוקרטי של הקמת העירוב בבודפשט, מהלך שאותו יזם הרב ברוך אובערלאנדר השליח הראשי של חב"ד במדינה: "זו הייתה חגיגה מרגשת במיוחד שגרמה לקידוש ה' גדול ורבים מהאורחים נחשפו גם הם למושגים יהודיים שהיו זרים להם. כיוון שבודפשט היא עיר שבה יש יותר מ-100 אלף יהודים, בין חבריו נכחו גם לא מעט יהודים מהמעמד הגבוה וביניהם המועמד הבולט לראשות העיר בודפשט מר דוד ויטייזי. באיחור של 50 שנה שמחנו לחגוג עם יעקב-אברהם את 'בר המצווה' המאוחרת שלו ואנו מאחלים להמשיך ולעלות במעלות התורה והמצוות".