"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

פסק דין חריג: הכלבה תהיה במשמורת משותפת של גבר ואישה שהתגרשו

לאחר הגירושין הסכים הגבר להותיר את כלבתו מאחור, מכיוון שהילדה המשותפת אהבה אותה מאוד • אלא שעם הזמן התברר: הכלבה חווה הזנחה באופן קשה, והוא אינו יכול לטפל בה • בית הדין קיבל את דרישתו וקבע משמורת משותפת • זה הסיפור יוצא הדופן

,עודכן
0השמעה
בני זוג והכלב שלהם (אילוסטרציה). צילום: Getty Images

בית הדין הרבני בנתניה קבע השבוע במסגרת פסק דין חריג בין הורים גרושים, כי כלבה שהייתה עד כה אצל האם, תבלה את זמנה במשמורת משותפת. בפסק הדין, שניתן על ידי הרב גרשום אמיתי, נקבע כי הכלבה תשהה עם האב כאשר בתם המשותפת שוהה איתו, ועם האם ביתר הזמן.

במכתב ששלחו לאחרונה עורכי הדין עומר עשת וארתור שני הם ביקשו מבית הדין להתיר לגבר לקבל לחזקתו את הכלבה. במכתב סיפרו כי הכלבה אומצה על ידי האב ב-2019, כשמצא אותה לצד כמה גורים נוספים, נטושים ורעבים. האב החליט לאמץ אחת מהגורות על מנת לתת לה בית. בתחילה, טענו עורכי הדין, התנגדה האם לאימוץ הכלבה, אך לבסוף נאותה. עם הזמן נוצר קשר חזק בין הכלבה לבתם. לאחר הגירושים הסכים האב כי הכלבה תישאר עם האם כדי שלא לנתק את הקשר עם הילדה.

עורך דין ארתור שני,צילום: מקס מורון

"האישה התרצתה והסכימה לאימוץ הכלבה בתנאי שהגבר יהיה אחראי בלעדי לגידולה, ובתנאי שלא תיכנס לבית הצדדים על מנת שלא יתלכלך. יובהר כי מכיוון שהיא לא רצתה לקחת חלק בגידול והטיפול, הוחלט שהכלבה תהיה בבעלותו, וכך הוא נרשם כבעלים יחיד.

עו"ד עומר עשת,צילום: יח"צ

עם הזמן נוצר קשר הדוק בין הילדה המשותפת של בני הזוג, ולכן, כשנפרדו בני הזוג החליט הגבר להסכים לכך שהכלבה תהיה במקום שבו הילדה תהיה. הוא הסכים שהיא תתגורר באופן זמני עם האישה, וביקש ממנה שכל פעם שהילדה שוהה עמו, תשהה הכלבה איתם. "האישה עמדה במריה אף חרף הפצרותיה של הקטינה. הגבר נאלץ להסתפק במפגשים קצרים עם הכלבה, כאשר הגיע לאסוף את הילדה מבית האישה. לצערו של הגבר ישנן פעמים שהוא מגיע לאסוף את הילדה והכלבה קשורה בחצר, ולכן אינו יכול לבלות עימה אף את הרגעים הספורים הללו", כתבו עורכי הדין עשת ושני.

תיעוד מבאר שבע: השוטר הבחין בכלב שנתקע מחוץ למעלית - וחילץ אותו


לטענת עורכי הדין, האישה אף אינה מטפלת בכלבה כיאות, אינה יוצאת איתה לטיולים, ולא פעלה לחסן אותה. "לאחרונה הבחין הגבר בהידרדרות במצבה, אשר מוזנחת כליל על ידי האישה. צער בעלי חיים של ממש". כשפנה הגבר וביקש שתחזיר לו את הכלבה, שרשומה על שמו "האישה, בתגובה, גיחכה על הבקשה".

בית הדין קיבל את עמדתו של הגבר. בפסק הדין נכתב כי "מתוך הכתבים עולה כי הבעלות על הכלבה רשומה ע"ש הנתבע. לפיכך היא קניינו. כמו כן טענתו שהאישה לא חיסנה את הכלבה ובכך מהווה סכנה לה ולציבור הינה טענה מתקבלת, האישור לחיסון שהציגה האישה הונפק לאחר תביעתו. אולם מתוך הכתבים עולה שהנתבע/האב מאוד חפץ להיטיב עם בתו, ולפיכך השאיר את הכלבה שלוש שנים עם התובעת ובתה, ולדבריו לאחר שנקבע לו זמני שהות עם הבת כפי שנקבע לאם דורש את הכלבה לשוב לרשותו".
כתיבת גט בבית הדין הרבני בירושלים. אילוסטרציה,צילום: דודי ועקנין

"לפיכך קובע ביה"ד: בזמן שהילדה נמצאת עם האב תשהה הכלבה בקירבת הילדה ברשות האב. ובזמן שהילדה שוהה עם האם תשהה הכלבה בקירבת הילדה ברשות האם".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר