ועדת מיזמי תשתית לאומיים מיוחדים ושירותי דת יהודיים בראשות ח"כ יוליה מלינובסקי התכנסה היום (שלישי) לדיון על ענף הבשר בישראל, באותו הדיון, נבחנה עלויות כשרות הבשר והשפעתן על יוקר המחיה.
הרב אברהם בוחבוט, מנהל מחלקת השחיטה ויבוא בשר ברבנות הראשית טען כי על פי הרישומים יש כ-600 שוחטים שמכירים בהם, הם משתכרים בין 800 דולר ל- 1,100 דולר ליום עבודה דבר שמביא את השכר החודשי שלהם לעלות של כ-73 אלף שקלים בחודש.
מלינובסקי עוררה סערה כבר בתחילת הישיבה וטענה כי "שוק הבשר בישראל כשר אבל מסריח. הרבה אנשים מתוך התחום הזהירו אותי שאני הולכת לפתוח תיבת פנדורה, שזה קרטל. אותי זה לא מעניין אלא מה שמעניין אותי זה לחסוך למדינת ישראל את עלויות הכשרות ולתת כשרות איכותית, אחרי ש-30 שנה לא נגעו בנושא ייבוא הבשר.
מלינובסקי סיפרה כי היא ניהלה שיחות עם יבואני בשר "השמיעו באוזניי הרבה מאוד תלונות על התנהלות הגופים שקשורים בתחום. כן, היה רצון לחלק מהיבואנים להגיע לדיון, אך על הדרך הם קבלו איומים שאם יגיעו ויפתחו דברים, ייסגרו להם את העסק. זה מקומם, מתריס, מעורר דאגה ואנשים ממש קיבלו איומים. כל מה שאני הולכת לחשוף, אני מגובה בעדויות. מתוך הגנת הפרטיות על אותם אנשים אני לא אחשוף אותם, אבל שתדעו לכם שעל כל דבר שאני אגיד היום, אני בטוחה במאה אחוז".
לדבריה קיימים 31 יבואני בשר בישראל ו-600 שוחטים בלבד. "מדובר בשוק ריכוזי, יש קבוצה קטנה ועשירה ששולטת בשוק הבשר ודואגת לכך שעלויות הכשרות יישארו גבוהות", סיכמה את דבריה. לפי הנתונים שהוצגו במהלך הדיון בוועדה מדינת ישראל צורכת 180 אלף טון בשר בקר בשנה. 60% מצריכת הבשר בישראל מגיעה מיבוא של בשר טרי או קפוא, 25% במשלוחים חיים ו- 15% בלבד מצריכת הבשר מגיעה מגידול מקומי. עלות הבקר והעוף בישראל יקרה ב- 40% ביחס לממוצע במדינות ה- OECD.
סגן השר, אביר קארה אמר כי "מדובר באחד הדיונים הכי חשובים במדינת ישראל. החסמים של שוק הבשר המיובא הם רבים מאוד. בישראל בודקים 100% מהסחורה של יבוא הבשר לישראל. הגורמים המרכזיים שמכבידים מבחינת רגולציה על שוק הבשר הם משרד החקלאות, תאגיד הפיקוח הווטרינרי, משרד הבריאות והרבנות הראשית. ברגע שהרפורמה תעבור תהיה ירידה דרמטית במספר המשלוחים החיים".
במשרד האוצר טענו כי הכשרות מייקרת את מחיר הבשר ב-5 שקלים לק"ג. חיים בורובסקי, מאגף התקציבים במשרד האוצר טען כי על פי ההערכות במשרד, הכשרות מייקרת את השוק בסדר גודל של 550 מיליון שקלים בשנה. "קיים תמריץ בשוק הבשר לייבא עגלים חיים כדי לבצע את השחיטה כאן בישראל ולחסוך את עלויות השחיטה בחו"ל", אמר בורובסקי.
ברבנות הראשית טוענים כי הם אינם מתעסקים בשיבוצים של השוחטים ובשכר שהם מקבלים. ראש אגף הכשרות בפועל ומנהל תחום אכיפה ברבנות הראשית, הרב רפאל יוחאי המשיך ואמר כי "הרבנות הראשית לא מתערבת בסכומים שמשולמים לשוחטים שנמצאים בחו"ל, העסקה של שוחטים היא בשוק הפרטי והיא לא מפוקחת ע"י הרבנות. רוב הציבור הישראלי סומך על הכשרות של הרבנות הראשית בישראל".
במשרד הכלכלה טענו כי למרות העלויות הגבוהות של הכשרות, מחיר הבשר בישראל דווקא נמצא במגמת ירידה. דני טל, סמנכ"ל יבוא, משרד הכלכלה והתעשייה: "בעבר ק"ג של בשר טחון היה עולה 60 שקלים והיום המחיר הממוצע עומד על 30 שקלים לק"ג. ישנם חסמים בירוקרטיים בשוק הזה, אבל הרגולטורים עושים המון כדי להקל על כניסת הבשר לישראל".
יו"ר הוועדה מלינובסקי סיכמה את הדיון: "חייבים להסדיר את תחום הכשרות של הבשר המיובא. בראש סדרי העדיפויות צריך לפתור את הבעיה של משגיח-מושגח ולהגדיל את כמות השוחטים שהרבנות הראשית מכירה בהם. אני מבקשת לקבל את הנהלים שגובשו להסמכת שוחטים בישראל ואת שמות השוחטים שהרבנות הראשית בישראל מכירה בהם".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו