"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

חושבים שקשה בפסח? תראו איזה חומרות מצאנו

לא משתמשים במים מהברז, אוכלים מצה בשקית ומוותרים על דגים • לקראת החג אספנו עבורכם מנהגים מוזרים במיוחד

,עודכן
צילום: יואב ארי דודקביץ

חג הפסחמתאפיין בחומרות רבות, זאת מעבר לאיסור בתורה שלא לאכול חמץ, לראות אותו או ליהנות ממנו. רוב הישראלים מכירים את האיסור לאכול קטניות בפסח, אך זהו רק קצה הקרחון. במהלך אלפי השנים נוצרו חומרות, שחלקן לא פשוטות לקיום, בקהילות השונות.

בגלל הקליפה

מכירים את השיר "מלאו כיסי באגוזים"? אז למרות שהוא נכתב על פסח, מתבררשיש מי שמקפידים שלא לאכול שקדים ואגוזים, אלא אם הם קילפו אותם בעצמם. בקהילות אחרות, בעיקר בקרב יוצאי עדות המזרח,נמנעים בכל מהלך החג ממוצרי ומאכלי חלב, זאת בשל החשש שהם יכולים להחמיץ. חלק מהדרים ואף לא אוכלים דברים ששמם דומה למילה חמץ, לדוגמת חומוס ואפילו חומץ.יש כאלו שאפילו לא יאמרו מילים שיש בהם את השורש ל.ח.םאו ח.מ.ץ.

גם קליפות, מתברר, הינם בעיה. בחסידויות מסוימות אוסרים על אכילת הקליפה של פירות וירקות במהלך החג, שמא דבק בהם חמץ, ולשם כך מקלפים למשל עגבניות. משום כך, מעבר לליל הסדר הם נוהגים שלא לאכול חסה.בחסידות בעלז נוהגים שלא לאכול גזר בכלל, ואפילו מקולף, מכיוון שביידיש הוא נקרא "מערין", כלומר "להרבות", מה שמזכיר את החמץ שמרבה ותופח, וגם את המילה "גזרה" – מה שמזכיר את פקודת פרעה להרוג את כל הזכרים.

אוהבים עגבניות? יש מי שאסור לו לאכול אותן // צילום: גדעון מרקוביץ'

ישנם כאלו שנוהגים שלא לאכול שום, בשל החשש שפיזרו עליהם שמרי בירה.אחרים סוברים שאסור לאכול מלפפוניםמכיוון שהגרעינים שבתוכם נראים כמו קטניות, שאסורות לאכילה לפי קהילות אשכנז וחלק מיוצאי עדות המזרח. יהיו לא מעט שיאמרו שגם האיסור על אכילת קטניות בפסח, הינה חומרה מוגזמת ומיותרת, שכן היא נגזרה כשהובילו את הקטניות יחד עם קמח, מה שהוביל לחשש חמץ, דבר שאינו מתרחש בהכרח היום.

בחסידויות שונותלא משתמשים בתבלינים כלל, חוץ ממלח ופלפל שחור שאותם הם גורסים בעצמם. בנוסף הם לא עושים שימוש בקקאו או נס קפה, אלא אם הפולים נקנו בעצמם ונטחנים באופן עצמאי לפני החג.

נסו לאכול בלי תבלינים (תמונת המחשה) // צילום: ליאור מזרחי

אחד הירקות המוכרים ביותר בפסח הוא תפוח האדמה, ובדיחות רבות נרשמו בעבר על כך שזה כל מה שאשכנזים אוכלים בפסח. אולם מתברר שגם הירק הכה מזוהה עם החג הינו טאבובחלק מהקהילות, שם מאמינים שאסור לאכול אותו מכיוון שניתן להכין ממנו קמח.

מנהגים של חלק מהעדות היו הגיוניים לחלוטין פעם, אך היום נראים מוזרים. כך, ההונגריםנוהגים שלא לאכול דגיםמכיוון שבעבר היו מעבירים דגים כשבתוך פיהם לחם טבול בוודקה, כדי לשמור על טריותם.

בגלל הכנרת

אחד הלהיטים הגדולים של חג הפסח הוא המצה והשוקולד, אך מתברר שגם זה שנוי במחלוקת. בחסידויות שונות מחמירים מאודואוכלים את המצה ללא שום נוזל עליה. בחסידות חב"ד לקחו את זה צעד קדימה. רוב ההקפדה על שרויה היא לאכול אותה ללא מגע של מים, מה שמתיר את האכילה יחד עם מיץ של ירקות, פירות או ממרח, אך בחב"ד אוסרים על מגע כלשהו של מים עם מצה. לכן הם נוטלים ידיים בברז,אוכלים את המצות בשקיות אישיותכדי שלא יפלו פירורים על השולחן או על הרצפה ויבואו במגע עם נוזל, ולאחר מכן מסירים את המצות מהשולחן.

מחמירים רבים אףנזהרים שלא לשתות מים מהברז.מדוע? חמץ בפסח לא מתבטל כלל, ואפילו בתוך כמות עצומה של מים, וישנם כאלו שחוששים שחתיכות של מצות שנפלו למי הכינרת גורמים לכל המים באגם להפוך לחמץ. לכן, הם מסננים את המים ומשתמשים רק בהם במהלך החג.

יש שמחמירים אפילו עוד יותרומניחים במהלך החג מסננת על פתח הברז, על מנת שלא יקרה מצב שבדרך לא דרך יגיע חמץ לכיור. יצוין כי המים שמגיעים לערים החרדיות בני ברק וירושלים מגיעים מבורות וממאגרים תת קרקעיים ולא מהכינרת.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר