היהודים במחנה קראו לו התליין מבוכנוואלד, ושמו הצדיק את התואר. בתמונות שמתפרסמות לראשונה בצבע, עשרות שנים לאחר השואה, נראה מרטין זומר, עוזרו של מפקד מחנה הריכוז הידוע לשמצה, שהיה אחראי על בית הכלא במקום, הוא נראה תולה יהודים כשידיהם תלויות לאחור ובועט בגופתו של אחד אחר. זו הייתה אחת השיטות שזומר אהב במיוחד באמצעותה להתעלל באסירי המחנה.
לפי עדויות שונות, הנתלים, שחלקם נתלו במשך שעות ואף ימים, לא היו יכולים לשאת את הכאב הנורא וזעקותיהם נשמעו בכל המחנה וזרעו פחד ואימה בקרב השאר. במשפטו, בסוף שנות ה-50, הוא סיפר שעשה מה שעשה מכיוון "שאהב את זה". הוא נידון לעונש מאסר ממושך, השתחרר מסיבות בריאותיות ונפטר ב-1988.
איך נראים סדיזם ורוע בצבע? את התשובה הקשה ולעתים הלא נעימה למראה ניתן לראות בקבוצת הפייסבוק "השואה בצבע". מנהלה, יוסי בירן, לא חושש להסתכל לרשע בעיניים, נותן חיים לתמונות שמסמלות בעיקר מוות ולא מתכוון לחסוך בפרטים כדי שגם הדור הבא יזדעזע ויזכור את אחת התקופות האפלות שידע העם היהודי. לצד התמונות הוא מפרסם תיאורים קשים לקריאה ולעיכול, שמספרים את סיפורם של האנשים שאיבדו כל צלם אנוש ורצחו עשרות אלפים בידיהם.
בירן משתמש בתוכנות שונות על מנת לצבוע את התמונות הקשות שצולמו לפני כ-80 שנה בשחור לבן. "אין לי פרות קדושות בעניין הזה", הוא מסביר, "אני לא חס על אף אחד. אין לי בעיה לדבר על יהודי שלא התנהג כראוי או על גרמני שפעל למען היהודים וגם לא על הפסיכופתים שעשו דברים איומים. הקו האדום היחידי שיש לי זה לא לפרסם גופות מפאת כבוד המת. אין לי רצון להשפיל ולחצות את הקו לתחום הפורנוגרפיה של המוות".
בזה אחר זה מובאים הנאצים ועוזריהם, לצד תיאורי מעשיהם השפלים. אחד התיאורים הקשים ביותר הוא של כרמן מורי, עיתונאית שוויצרית שריגלה למען הנאצים, ששימשה מאוחר יותר כקאפו במחנה הריכוז ראוונסבריק מכיוון שהגרמנים חשדו שהיא פעלה כסוכנת כפולה.
"היא עינתה את האסירים וצפתה בהם אוכלים את הצואה של עצמם", פתח בירן את התיאור של הזוועות שביצעה מורי. היא היתה נהנית להכות אסירים חסרי ישע ואסיר לשעבר סיפר שמורי אמרה לו באחת הפעמים ביחס לאסירים אחרים: "אני אנושית, במקום הזריקה שמגיעה להם, הם ימותו בצורה אנושית. הם חמים כי הסירחון שלהם מחמם אותם. אבל הכי כיף לי לראות אותם אוכלים את הצואה של עצמם". מורי אותרה לאחר המלחמה, הועמדה לדין ונידונה למוות בעוון פשעי מלחמה. גזר הדין בוצה בשנת 1947.
פושע מלחמה נורא נוסף שתמונתו נחשפה בצבע לראשונה הוא אוסקר דירלוונגר שפיקד על מחנה עבודה בפולין ונודע כחובב מעשי זוועות וסדיזם. באחת הפעמים הוא הפשיט נשים יהודיות, הצליף בהן ולבסוף הזריק להן רעל וצפה כיצד הן גוססות.
לפי עדויות שונות הוא הוביל הצתה של שלושה בתי חולים ושרף למוות את החולים, לא לפני שהוא וחייליו היכו ואנסו חלק מהנשים ותלו אותם עירומות ברחוב. במקרה נוסף, כך נכתב בקבוצה, "רצחו אנשי היחידה 500 ילדים, כאשר על פי עדות של חייל ששירת באזור – הרצח נעשה על ידי שימוש בקתות הנשקים ובכידונים, כדי לחסוך בתחמושת". דירלוונגר נעצר ב 1945 בצרפת וכעבור זמן קצר נמצא מת בתאו. סיבת המוות לא התבררה עד היום.
בירן (59) המתגורר בשומרון הוא בן למשפחה ניצולת שואה ממוצא גרמני שהתגורר בעבר בגרמניה. מילדות נמשך לנושא השואה, בהמשך למד היסטוריה באוניברסיטת הומבולדט בברלין ועם השנים צבר ידע רב ובעיקר הרבה מאוד חומרים מהתקופה ההיא. "יש לי הרבה מקורות, בעיקר מחו"ל, ואני מקבל חומרים כל הזמן. עם השנים יצרתי ארכיון מאוד מכובד. כל התמונות שפרסמתי עד כה הן אחוז מאוד קטן ממה שיש לי. יש לי ארגזים עם חומרים, מסמכים, תמונות ויומנים שמדי פעם אני נובר בהם ומפרסם את הממצאים".
לפני כשנה הקים את קבוצת הפייסבוק הייחודית בה הוא משתף טקסטים ותמונות מתקופת השואה. "כשלושת הילדים הגדולים שלי למדו לבגרות בהיסטוריה, ולמדו גם על השואה, התברר לי שלמעשה לא מלמדים אותם כלום. מלמדים אותם לעבור את המבחן ולא מעבר לזה. נוכחתי שכך המצב גם עם בני נוער נוספים והבנתי שאם זה יימשך כך, הנוער יהיה בור בכל מה שקשור לידע על השואה. לכן החלטתי בכוחותיי הדלים לנסות ולהרים כזה מיזם. כשהחבר'ה הצעירים רואים תמונות בשחור לבן זה רחוק מהם. ברגע שהם רואים תמונה בצבע זה מקרב אותם יותר לנושא ומנגיש אותו אליו".
בקבוצה הוא מפרסם תמונות מחיי השגרה של היהודים בגטו, תמונות פרופיל של גברים, נשים וילדים שנרצחו ולאחרונה גם את תמונותיהם ומעלליהם של הגרועים שבאדם – אלה שהתעללו, עינו ורצחו המוני יהודים. בחלק מהתקופה סייעה לו בניהול שרון אטיאס ארבל. בירן מספר שהוא משקיע לא מעט משאבים בעניין, גם כספית וגם מבחינת זמן, והיה שמח לקבל סיוע בשל העובדה שבתי ספר רבים פונים אליו כדי להשתמש בפרסומיו. "בשלב זה אני ממשיך. אני יהודי קטן ופשוט שמנסה להזכיר ולהנציח כדי להעביר גם לדור הצעיר ובכלל לדורות הבאים את סיפורו של העם היהודי".
