חג שבועות, מהחגים המרכזיים בלוח השנה היהודי, מסמל את סיומה של ספירת העומר ומציין את אחד הרגעים המכוננים במסורת - מעמד מתן תורה בהר סיני. מתי נכנס ויוצא החג? מהם המנהגים הבולטים ומה עומד מאחורי שמותיו השונים? כל מה שצריך לדעת - כולל תאריכי חופשה, הלכה חשובה להשנה ומשמעויות השם - מחכה לכם כאן.
מתי שבועות 2026?
חג שבועות יחול השנה בערב יום חמישי, ה' בסיוון התשפ"ו, 21 במאי 2026, ויסתיים למחרת ביום שישי, 22 במאי, ו' בסיוון התשפ"ו, היישר אל תוך כניסת השבת.
זמני כניסה ויציאת החג
שימו לב: מכיוון שהשנה חג השבועות חל ביום שישי ומתחבר ברצף לשבת, יציאת החג היא למעשה מועד כניסת השבת. יש להדליק נרות שבת (מאש דולקת מראש) ביום שישי בערב טרם שקיעת החמה.
זמני כניסת וצאת שבועות 2026
| עיר / יישוב | כניסת החג (יום ה', 21.5) | צאת החג וכניסת שבת (יום ו', 22.5) |
|---|---|---|
| ירושלים | 19:04 | 19:04 |
| תל אביב | 19:20 | 19:21 |
| חיפה | 19:13 | 19:14 |
| באר שבע | 19:19 | 19:20 |
| אילת | 19:05 | 19:06 |
| קריית שמונה | 19:12 | 19:13 |
| אריאל | 19:11 | 19:12 |
חופשת שבועות בבתי הספר והגנים
מתי חלה חופשת שבועות?
חופשת הלימודים בשבועות תחל בערב חג השבועות, יום חמישי, 21.05.2026, ותימשך לאורך יום שישי, 22.05.2026. מסגרות מערכת החינוך יחזרו לפעילות מלאה ביום ראשון, 24.05.2026.
ללוח חופשות המלא בבתי הספר והגנים
הלכות ומנהגים בחג שבועות
חג השבועות הוא חג בעל משמעות דתית, חקלאית ותרבותית עמוקה ביהדות, והוא מלווה במנהגים והלכות ייחודיים שמטרתם לציין את היום בו ניתנה התורה לעם ישראל בהר סיני ולהביע תודה על השפע והיבול החקלאי. להלן ההלכות והמנהגים העיקריים בחג השבועות:
הלכות חג השבועות
עירוב תבשילין (הלכה ייחודית לשנת 2026)
כאשר יום טוב חל ביום שישי בסמוך לשבת (כמו השנה), התורה אוסרת לבשל ביום החג עבור השבת אלא אם כן מכינים מראש "עירוב תבשילין". את העירוב יש להכין בערב החג (יום חמישי), והוא זה שמתיר את בישול המאכלים והדלקת נרות השבת במהלך החג.
הדלקת נרות
בערב חג השבועות נוהגים להדליק נרות, כמו בכל חג. הברכות הן:
- בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ לְהַדְלִיק נֵר שֶׁל יוֹם טוֹב.
- בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁהֶחֱיָנוּ וְקִיְּמָנוּ וְהִגִּיעָנוּ לַזְּמַן הַזֶּה.
קידוש
בליל חג השבועות נוהגים לקיים קידוש מיוחד לכבוד החג, המשלב את הברכות והאזכורים של מתן התורה:
סַבְרִי מָרָנָן, בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, בּוֹרֵא פְּרִי הַגָּפֶן.
בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר בָּחַר בָּנוּ מִכָּל עָם וְרוֹמְמָנוּ מִכָּל לָשׁוֹן, וְקִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו, וַתִּתֶּן לָנוּ ה' אֱלֹהֵינוּ בְּאַהֲבָה מוֹעֲדִים לְשִׂמְחָה, חַגִּים וּזְמַנִּים לְשָׂשׂוֹן. אֶת יוֹם חַג הַשָּׁבוּעוֹת הַזֶּה, זְמַן מַתַּן תּוֹרָתֵנוּ, מִקְרָא קֹדֶשׁ, זֵכֶר לִיצִיאַת מִצְרָיִם. כִּי בָּנוּ בָחַרְתָּ וְאוֹתָנוּ קִדַּשְׁתָּ מִכָּל הָעַמִּים. וּמוֹעֲדֵי קָדְשֶׁךָ בְּשִׂמְחָה וּבְשָׂשׂוֹן הִנְחַלְתָּנוּ.
בָּרוּךְ אַתָּה ה', מְקַדֵּשׁ יִשְׂרָאֵל וְהַזְּמַנִּים.
שהחיינו בָּרוּךְ אַתָּה ה', אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁהֶחֱיָנוּ וְקִיְּמָנוּ וְהִגִּיעָנוּ לַזְּמַן הַזֶּה.
איסור מלאכה
כמו בכל חג, יש איסור מלאכה בחג השבועות. ההלכות דומות לשבת, אך ישנן מלאכות המותרות לצורך הכנת אוכל (כאמור, תוך שימוש בעירוב תבשילין).
קריאת התורה
בחג השבועות קוראים בתורה את פרשת יתרו, הכוללת את עשרת הדיברות. קריאה זו מסמלת את מעמד מתן התורה בהר סיני.
קריאת מגילת רות
בבית הכנסת נהוג לקרוא את מגילת רות, שסיפור המגילה מתרחש בתקופת הקציר ומסמל את קבלת הגרים לעם ישראל.
מנהגי חג השבועות
לחג השבועות מנהגים רבים, להלן המנהגים העיקריים של החג:
מנהגי חג השבועות: המסורות והמשמעות שמאחורי החג
| המנהג | הסבר ומשמעות |
|---|---|
| תיקון ליל שבועות | לימוד תורה לאורך כל הלילה לתיקון "חטא השינה" של בני ישראל לפני מעמד הר סיני. מקור המנהג בספר הזוהר. |
| אכילת מאכלי חלב | מסמל את מתיקות התורה ("דבש וחלב תחת לשונך"), את אי-ידיעת הלכות השחיטה מיד עם קבלת התורה, ואת שפע החקלאות בשיא עונת החליבה. |
| קישוט בירק ופרחים | לזכר הר סיני שלבלב ופרח בזמן מתן התורה. נהוג לקשט את הבתים ואת בתי הכנסת בצמחים רעננים. |
| טקסי ביכורים | זכר להבאת הפירות הראשונים לבית המקדש. כיום מתבטא בטקסים קהילתיים וחקלאיים המציינים תודה על היבול. |
| חג המים | מנהג יהדות צפון אפריקה לשפוך מים זה על זה כסמל לברכה, לשפע ולדימוי התורה למים חיים. |
| קריאת עשרת הדיברות | קריאה חגיגית בבית הכנסת, לעיתים קרובות בעמידה, כדי לשחזר את הרגע הנשגב של קבלת התורה. |
המנהגים הפחות מוכרים של חג השבועות>>
מהו מקור השם של חג שבועות?
חג השבועות, שהוא אחד משלושת הרגלים המרכזיים ביהדות, קיבל את שמו מכמה מקורות מרכזיים. הנה פירוט של מקורות השם ואופן הקשר שלהם לחג:
שמותיו של חג השבועות: שמות ומשמעויות
| שם החג | מקור השם ומשמעותו | היבט מרכזי |
|---|---|---|
| חג השבועות | נגזר מהמילה "שבוע". מסמל את שבעת השבועות הנספרים מחג הפסח (ספירת העומר) ועד ליום ה-50 שבו חל החג. | זמן ורצף היסטורי |
| חג הקציר | מציין את תקופת קציר החיטים, חגיגת תחילת עונת האיסוף והודיה על השפע והפריחה החקלאית. | חקלאי-כלכלי |
| חג הביכורים | זכר לתקופת בית המקדש, בה היו מביאים את מנחת הפירות הראשונים של השנה כטקס הודיה על היבול. | הודיה ופולחן |
| חג מתן תורה | לפי המסורת, זהו היום בו התרחש מעמד הר סיני ואלוהים נתן את התורה לעם ישראל. | דתי ורוחני |