לא מעט אלמנות מלחמה התארסו בשבועות הקרובים. נשים שאיבדו את עולמן, קמות מן האפר ומחליטות להנשא בשנית, להרים את המשפחה שהתפרקה, לחוות שוב אהבה. איך קמים מן השבר? איך עומדים שוב מתחת לחופה?
פרשת עקב מלמדת אותנו שיעור גדול בהתמודדות עם משבר. בפרשתנו משה רבנו חוזר לטראומה של שבירת הלוחות. הוא משחזר איך ירד מהר סיני, מואר ונרגש, כשהכל התרסק מולו, עם ישראל חטא בעגל הזהב, והוא בתגובה, שבר את לוחות הברית. משה מספר איך טחן עד דק את עגל הזהב, ואז, הקב"ה קורא לו לשוב אל ההר, ומבקש ממנו לפסל לו את הלוחות השניים. הבדל גדול וברור יש בין הלוחות הראשונים והלוחות השניים. את הראשונים יצר אלוקים והעניק למשה, ולעומתם, את הלוחות השניים מפסל משה.
מדרש תנחומא מסביר שיש דברים שצריכים לקרות בזמן מסוים, ואחרים שצריכים לקרות אחר כך. אי אפשר לדלג על השבר ועל ההתמודדות איתו בדרך ללוחות השניים, "אָמַר שְׁלֹמֹה, עֵת לְהַשְׁלִיךְ אֲבָנִים וְעֵת כְּנוֹס אֲבָנִים. עֵת לְהַשְׁלִיךְ אֲבָנִים, אֵלּוּ הַלּוּחוֹת הָרִאשׁוֹנוֹת. וְעֵת כְּנוֹס אֲבָנִים, עֵת הָיָה לִפְסֹל לוּחוֹת אֲבָנִים אֲחֵרִים".
עם ישראל חטא בעגל ולמשה לא הייתה ברירה אלא לשבור את הלוחות. עם ישראל לא יכול היה לקבל אותן אז. על פי מסכת תענית, הלוחות השניים נִתנו למשה ביום הכיפורים. הלוחות השניים מסמלים את היכולת האנושית לתקן, להתקדם, ולא להישאר בעבר. ועדיין, אי אפשר להאיץ תהליכים ואי אפשר לרפא שברים ביום אחד. המדרש מציע גישה חומלת וייחודית, הוא מלמד אותנו שאפשר להסתכל על שבר כדבר שהיה צריך לקרות. שגם אם לא יכולנו לשנות את המציאות הקשה, אנחנו יכולים לשלוט בהתמודדות בעתיד.
מקובלנו במסורת מדברי רבי יהושע בן לוי ש"לוחות ושברי לוחות מונחים בארון". עם ישראל נשא איתו כל הזמן את הלוחות השניים, יחד עם שברי הלוחות הראשונים.
בלב ליבו של עם ישראל ניצבים שני סטים של לוחות שמזכירים להם כל הזמן את החטא הגדול, ואת היכולת להתרומם ממנו. יש מקום לקושי, למשבר, אנחנו לא שוכחים אותו ולא מבטלים אותו, ועדיין, לומדים לחיות עם הכאב והשבר ומתקדמים הלאה. בזמן הנכון בונים לוחות שניים.
הרבנית חמוטל שובל היא מנהלת "כולל דעה" במדרשת או"ת לינדנבאום, מבית "אור תורה סטון".