עם התקרבות תשעה באב, רבים שואלים מדוע אסור ללכת לים בתקופה זו. השאלה הזו עולה כל שנה מחדש, וכעת מקבלת מענה מפורט במסגרת הסדרה "שאלת רב" עם הרב אלדד זמיר.
לפרק הראשון בסדרת "שאלת רב" - איך באמת קוברים אדם עם קעקועים? לחצו כאן.
"שאלת רב" עם הרב אלדד זמיר - פרק שני
"תשעה באב זה יום שלקחו אליו את חמשת האיסורים שיש גם ביום כיפור", מסביר הרב זמיר, "אסור לאכול ולשתות, אסור להתרחץ - אפרופו ים, אסור לשים שמנים, קרמים, אסור לנעול נעליים מעור ואסור תשמיש המיטה".
שלושה שבועות של אבלות
האיסור על הים אינו מוגבל רק ליום תשעה באב עצמו. "זה לא רק תשעה באב שלא הולכים לים, גם בימים שלפניו", מבהיר הרב, "מי"ז בתמוז ועד תשעה באב, זה שלושה שבועות שאנחנו נכנסים למוד של אבלות. מי"ז בתמוז, שבו נפרצו בעצם חומות ירושלים, עד תשעה באב, שבו נחרב בית המקדש סופית".
התקופה הזו מבוססת על עיקרון עמוק ביהדות: "מגלגלים זכות ליום זכאי ומגלגלים חובה ליום חייב". כפי שמכירים רבים את הביטוי "משנכנס אדר מרבין בשמחה", כך גם קיים הביטוי הפחות מוכר: "משנכנס אב ממעטים בשמחה".
אז מה מיוחד כל כך בתאריכים הללו? הרב זמיר מסביר: "בתאריכים הקשים האלה קרו הרבה דברים רעים לעם ישראל". בי"ז בתמוז, למשל, "לא רק נפרצו חומות ירושלים, הרבה קודם לכן משה רבנו ירד מהר סיני ושבר את לוחות הברית, כי ראה את חטא העגל". בתשעה באב עצמו כמובן - חורבן הבית הראשון וגם חורבן הבית השני.
מנהגים שונים בתקופת האבל
מתי בדיוק מתחיל האיסור על הים? "יש מנהגים שונים", מודה הרב זמיר, "מקור ההלכה הוא שבשבוע של תשעה באב, לא הולכים לים. יש כאלה שיעשו כבר מראש חודש אב, הם יפסיקו לא לאכול בשר, לא לשתות יין, נכנסים ל'מוד' של אבל".
נקודה מעניינת שעולה מהשיחה היא ההבחנה בין הפסקת שמחה לבין הימעטות בה. "זה מעניין שאתה אומר ממעטים בשמחה, זה לא שהשמחה היא אסורה", מעיר המראיין. הרב זמיר מסכים: "החסידים אוהבים להגיד את זה, שבעצם תמיד שמחה קיימת, אבל פה יש קצת פחות". "'עבדו את השם בשמחה' תמיד. אנחנו צריכים להיות בשמחה תמיד, עד כמה שאפשר, אבל כן, צריך לזכור את האלמנט של האבל ולא להתנתק מההיסטוריה".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו