"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
תשעה באב בפתח: מדוע ישנם מנהגי אבלות שונים?
בתקופת בין המצרים - בין י"ז לתמוז לט' באב - קרו דברים רעים מאוד לעם ישראל לדורותיו • הרב אלדד זמיר מסביר: למה לא הולכים לים, על איזה עיקרון ביהדות מבוססת התקופה הזו ומה החסידים אוהבים להגיד? • "שאלת רב" - פרק שני בסדרה
תשעה באב. צילום: לירון מולדובן
צפו

תשעה באב בפתח: מדוע ישנם מנהגי אבלות שונים?

בתקופת בין המצרים - בין י"ז לתמוז לט' באב - קרו דברים רעים מאוד לעם ישראל לדורותיו • הרב אלדד זמיר מסביר: למה לא הולכים לים, על איזה עיקרון ביהדות מבוססת התקופה הזו ומה החסידים אוהבים להגיד? • "שאלת רב" - פרק שני בסדרה

מערכת היום
, עודכן
0

Your browser doesn’t support HTML5 audio

עם התקרבות תשעה באב, רבים שואלים מדוע אסור ללכת לים בתקופה זו. השאלה הזו עולה כל שנה מחדש, וכעת מקבלת מענה מפורט במסגרת הסדרה "שאלת רב" עם הרב אלדד זמיר.

לפרק הראשון בסדרת"שאלת רב" -איך באמת קוברים אדם עם קעקועים?לחצו כאן.


"שאלת רב" עם הרב אלדד זמיר - פרק שני

"תשעה באב זה יום שלקחו אליו את חמשת האיסורים שיש גם ביום כיפור", מסביר הרב זמיר, "אסור לאכול ולשתות, אסור להתרחץ - אפרופו ים, אסור לשים שמנים, קרמים, אסור לנעול נעליים מעור ואסור תשמיש המיטה".

שלושה שבועות של אבלות

האיסור על הים אינו מוגבל רק ליום תשעה באב עצמו. "זה לא רק תשעה באב שלא הולכים לים, גם בימים שלפניו", מבהיר הרב, "מי"ז בתמוז ועד תשעה באב, זה שלושה שבועות שאנחנו נכנסים למוד של אבלות. מי"ז בתמוז, שבו נפרצו בעצם חומות ירושלים, עד תשעה באב, שבו נחרב בית המקדש סופית".

התקופה הזו מבוססת על עיקרון עמוק ביהדות: "מגלגלים זכות ליום זכאי ומגלגלים חובה ליום חייב". כפי שמכירים רבים את הביטוי "משנכנס אדר מרבין בשמחה", כך גם קיים הביטוי הפחות מוכר: "משנכנס אב ממעטים בשמחה".

אז מה מיוחד כל כך בתאריכים הללו? הרב זמיר מסביר: "בתאריכים הקשים האלה קרו הרבה דברים רעים לעם ישראל". בי"ז בתמוז, למשל, "לא רק נפרצו חומות ירושלים, הרבה קודם לכן משה רבנו ירד מהר סיני ושבר את לוחות הברית, כי ראה את חטא העגל". בתשעה באב עצמו כמובן - חורבן הבית הראשון וגם חורבן הבית השני.

מנהגים שונים בתקופת האבל

מתי בדיוק מתחיל האיסור על הים? "יש מנהגים שונים", מודה הרב זמיר, "מקור ההלכה הוא שבשבוע של תשעה באב, לא הולכים לים. יש כאלה שיעשו כבר מראש חודש אב, הם יפסיקו לא לאכול בשר, לא לשתות יין, נכנסים ל'מוד' של אבל".

נקודה מעניינת שעולה מהשיחה היא ההבחנה בין הפסקת שמחה לבין הימעטות בה. "זה מעניין שאתה אומר ממעטים בשמחה, זה לא שהשמחה היא אסורה", מעיר המראיין. הרב זמיר מסכים: "החסידים אוהבים להגיד את זה, שבעצם תמיד שמחה קיימת, אבל פה יש קצת פחות". "'עבדו את השם בשמחה' תמיד. אנחנו צריכים להיות בשמחה תמיד, עד כמה שאפשר, אבל כן, צריך לזכור את האלמנט של האבל ולא להתנתק מההיסטוריה".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...