"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X
צפו

"אגדה אורבנית": איך באמת קוברים אדם עם קעקועים?

מי מאיתנו לא שמע על המיתוס שלפני קבורה מסירים קעקועים מגופו של הנפטר? • הרב אלדד זמיר, מדריך, מחנך לגיור ומרצה מסביר מה באמת אומרת ההלכה • "שאלת רב" - פרק ראשון בסדרה

,עודכן
0השמעה
אמן קעקועים // אילוסטרציה. צילום: Felix / Pixabay

כמה מאיתנו לא שמעו את הטענה הרווחת שלפני קבורה מסירים קעקועים מגופו של הנפטר? מיתוס זה, מקבל הבהרה חד-משמעית במסגרת הפרק הראשון בסדרת "שאלת רב" עם הרב אלדד זמיר - מדריך ומחנך לגיור, מרצה ב"joodemy" ובעל עמוד טיקטוק מצליח.

"זה נכון שמסירים קעקועים לפני שקוברים?" נשאלה השאלה הישירה. תשובתו של הרב זמיר חושפת יחס מורכב לנושא: "אני לא יודע מה להגיד, כל פעם שואלים אותי את זה, זה משהו שמקשה עליי, כי אני מעדיף שהקונספציה תישאר".

הסיבה לתחושת הדילמה מתבהרת במהירות: "אני מעדיף שלא יעשו קעקועים". אך כשמגיעים לעובדות ההלכתיות, התשובה ברורה: "לא יכול להיות, זו אגדה אורבנית. לא מסירים קעקועים כשמישהו מת. אין דבר כזה, אסור לפגוע בגוף".

עקרון הקבורה ביהדות: שלמות הגוף

הרב זמיר מסביר את העיקרון המרכזי: "המטרה היא להיקבר כמה שיותר שלם". עיקרון זה חל על כל היבטי ההכנה לקבורה. "אם אדם מת, עושים מה שנקרא טהרה, בשביל כבוד הנפטר, שוטפים את הגוף - נשים לאישה, גברים לגבר. מלבישים תכריכים ואז קוברים אותו כמה שיותר שלם".

גם במקרים טרגיים, העיקרון נשמר: "אם הוא נפטר בצורה של טראומה, כלומר אם הוא נהרג בתאונת דרכים, חס וחלילה חיילים או משהו כזה, אז באים אנשים צדיקים, אוספים את שאריות הגופה וקוברים אותם כמה שיותר שלם".

הרב מציין בהערכה את עבודתם של ארגונים כמו זק"א: "יש הרבה מילים לא יפות על חרדים, אבל פה צריכים להגיד מילה טובה על ארגון זה ואחרים של זיהוי קורבנות אסון".

דוגמאות מעשיות: מצלקת ועד טבעת נישואין

כדי להמחיש את העיקרון, הרב משתף בדוגמה אישית תוך הצגת צלקת בידו: "יש לי ביד צלקת רצינית כבר הרבה שנים. נחתכתי וירד לי דם. שוטפים את הדם הזה, מה שנשאר, נשאר, מה שיורד, יורד".

אפילו בפציעה, הגישה ברורה: "אם אדם נחתך, ולאחר מכן גם מת, אז גם את הדם הזה שנשפך אנחנו אוספים וקוברים. אנחנו לא זורקים שום דבר".

הדוגמה המורכבת יותר מגיעה עם תכשיטים: "אתה יודע איפה הבעיה שלנו? שצריך להוריד טבעות, שיש מישהי עם טבעת כבר 50 שנה. לך תוריד את זה, זה כבר חלק מהגוף. אנחנו רוצים לקבור את האדם כמו שהוא נולד". למי שתהה, פתרון מעשי קיים גם כאן: "אפשר לפעמים לחתוך את הטבעת בלי לחתוך את האצבע".

"לא מגהצים קעקועים ולא הורסים שום דבר" - מסכם הרב זמיר את הדיון. הקעקוע, כמו כל חלק אחר בגוף, נשאר במקומו. "אדם צריך להיקבר כמה שיותר שלם, לא פוגעים בגוף".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר