אנו מתמודדים בחיינו עם המון שאלות, חשובות יותר או פחות, ונדרשים להכריע בהן, כגון: איפה לגור, כמה שעות לעבוד, כמה להשקיע בחינוך הילדים, מתי יוצאים לנופש, ואיך מגדירים הצלחה ועוד רבות. השאלה העיקרית היא מהם הערכים והמטרות לפיהם אני מכריע ומחליט בשאלות הללו?
בפרשת מטות אנחנו פוגשים את שניים וחצי השבטים - ראובן, גד וחצי שבט מנשה - שמבקשים ממשה רבנו להישאר בעבר הירדן המזרחי, עוד לפני הכניסה לארץ ישראל. יש להם סיבה טובה: "מקנה רב". הם עתירי רכוש, עדרים ופרנסה. שם, בחוץ לארץ, יש מרחבים ומרעה. בקיצור, משתלם כלכלית. הם לא מתכוונים חלילה "לברוח" מאחריות לאומית-מוסרית, להיפך - הם מציעים להיות לוחמים בקו ראשון ולחזור לנחלתם רק לאחר שכל עם ישראל יתיישב בארצו.
עם זאת, משה רבנו שם לב לבעיה ערכית בסדר המילים שלהם: "גִּדְרֹת צֹאן נִבְנֶה לְמִקְנֵנוּ פֹּה וְעָרִים לְטַפֵּנוּ". קודם כל - הדאגה לרכוש ולאחר מכן לילדים. משה משיב להם את סדר העדיפות הנכון ומתקן: "בְּנוּ לָכֶם עָרִים לְטַפְּכֶם וּגְדֵרֹת לְצֹנַאֲכֶם". קודם הילדים, אחר כך העדרים. קודם הערכים, אחר כך הכלכלה והחשבונות.
משה מזהה סימן מדאיג: כשהכלכלה הופכת להיות המרכז, כששיקולי רכוש דוחקים את שאלות החינוך, המשפחה והאמונה - זה עלול להיגמר רע. ואכן, לאורך הדורות, שניים וחצי השבטים היו הראשונים להידרדר מוסרית וערכית, משום שמי שמחליף את המרכז הרוחני במרכז כלכלי - לאט לאט מאבד את המצפן.
זה אינו סיפור מהעבר גרידא. זה הסיפור שלנו, כאן ועכשיו. כמה פעמים אנחנו מקבלים החלטות לפי כמה זה ישתלם, ולא לפי מה נכון? כמה פעמים סדרי העדיפויות שלנו מתהפכים? איפה בתוך כל אלו עומדים הילדים, הזהות, הערכים?
הנושא נעשה משמעותי עוד יותר כאשר מגיעים למישור הלאומי. האם בראש סדר העדיפויות מעמידים את ביטחון ישראל, את הכבוד הלאומי ואת השמירה על ערכי הקודש של עם ישראל, או שמא תקציבים מבית ומחוץ הם אלה שמנהלים את סדר היום הציבורי? איננו מתנגדים לכלכלה משגשגת ומצליחה חלילה. כסף הוא אמצעי חשוב, אף הכרחי. אך הוא אמצעי בלבד ולא מטרה. כסף הוא לא ערך. הוא נועד לאפשר לנו לבנות חינוך טוב יותר, חיים משפחתיים חזקים יותר, ובעיקר לחיות בארץ שלנו מתוך זקיפות קומה לאומית.
אם כן, השאלה הפשוטה שכל אחד יכול לשאול את עצמו: מי מנהל את מי - אני את הכסף, או הכסף אותי?
בפרשתנו, השבטים קיימו את הבטחתם. הם נלחמו והיו חלק מהכיבוש, אך ההתרחקות מהמוקד הרוחני של העם השפיעה עליהם לרעה. זו תזכורת גם עבורנו - דווקא בתקופה בה מדברים הרבה על יוקר המחיה, על נדל"ן, על חו"ל ועל מע"מ, צריך גם לדבר על מה שבאמת יקר. על הערכים היהודים, הילדים, המשפחה, הארץ והאמונה.
הכותב הוא ראש בית המדרש בישיבת ההסדר "אור וישועה" בחיפה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו