"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

הסיפור שלא סופר: מסע ההצלה של ספרי התורה שנפלו בשבי הירדני

"מוצלי אש עציון": סיפורם המלא של שישה ספרים - ארבעה ששרדו, שלושה בשימוש עד היום, וספר אחד שעקבותיו נעלמו - יחשף ויוצג בכנס "מחקרי ארץ יהודה" שיתקיים בקרוב בבית ספר שדה כפר עציון

,עודכן
0השמעה
עליה לקרקע במשואות יצחק, צילום: הארכיון לתולדות גוש עציון על שם דב קנהל. צילום: דוד רובינגר

ערב קום המדינה, בלב הרי חברון, פעלו שלושה קיבוצים דתיים שעלו בזה אחר זה: כפר עציון, משואות יצחק ועין צורים. בתוך צריפים זמניים ונסיבות חיים מורכבות, שמרו המתיישבים על שישה ספרי תורה שהגיעו אליהם בדרכים מגוונות: אחד נכתב בוורשה לכבוד הרב קוק, אחר ניצל בליל הבדולח באוסטריה בידי אישה ממשפחת שמואלי שביקשה מהנאצים להצילו מבית הכנסת הבוער ואחרים נתרמו מקהילות יהודיות באירופה ובארצות הברית.

בשעה שקרבות מלחמת העצמאות החריפו והמשקים עמדו בפני חורבן, הפכו ספרי התורה לנכסים הרוחניים היקרים ביותר. חלקם הוטמנו באדמה ונלקחו לאחר מכן לשבי: נחום לבבי ויהודה פאסט ממשואות יצחק כרו בור בלילה, עטפו את הספרים והשמיעו קדיש לאור פנס קטן. "לא פיללנו כי נאלץ לקבור ספרי תורה בתוך משקנו אנו", העידו.

אולם בסופו של דבר אנשי משואות יצחק חזרו בהם, וארבעה ספרים – שניים ממשואות יצחק ושניים מעין צורים – נלקחו לשבי. בעין צורים נשאו שמחה כהן ויוסף שלזינגר את הספרים – אחד מהם כבד ומהודר, השני הושאל מכפר עציון. ממשואות יצחק נשאה רחל שמואלי את ספר התורה המשפחתי שחמותה הצילה והביאה עמה לארץ, בעוד חבר הקיבוץ אליעזר בשן נשא את "הספר הקטן מפולין", שנכתב ככל הנראה בידי סופר שנספה בשואה.

ספר התורה של כפר עציון מוחזר לירושלים יום העצמאות תש"ט. מקור התמונה אוסף התמונות של של קק"ל . צילום: דוד רובינגר,צילום: הארכיון לתולדות גוש עציון על שם דב קנהל

השבויים לקחו את ספרי התורה עימם למחנה אום אל-ג'ימאל שבמדבר הירדני. שם הפכו הספרים למוקד חיי הרוח. שמואל בזק, משבויי הרובע היהודי, תיאר את הרגע בו הגיעו שבויי הגוש: "מן הצד נראים אנשי עין צורים ומשואות, נושאים ספרי תורה על זרועותיהם". בשמחת תורה התקיימו שבעים ושבע הקפות. הרב שאר ישוב הכהן כינה את ספרי התורה "לב המחנה".

ביום שחרור הנשים, 8 ביוני 1948, נישא ספר התורה של משפחת שמואלי בידי רחל שמואלי בתהלוכה מרגשת לכפר יונה. ספרי התורה שהיו עם הגברים חזרו חודשים לאחר מכן, בטקס סמלי שנערך ליד בית הכנסת ישורון בירושלים, בהובלת הרב הצבאי הראשי שלמה גורן, בליווי חופה צבאית. "נשים המטירו סוכריות, אחרים פרצו בתשואות", דווח בעיתונות התקופה.

היסטוריון גוש עציון, יוסי שפנייר, פתח את מחקרו בעקבות תמונה שצילם דוד רובינגר ביום העצמאות הראשון של מדינת ישראל: ספר תורה נישא תחת חופה צבאית בירושלים, וזוהה כספר מכפר עציון. אבל כיצד חזר ספר תורה מכפר עציון – אם כל שלושת ספריו נחשבו אבודים? המחקר העלה שאחד הספרים הושאל לעין צורים, וייתכן שהוא זה שניצל וחזר. מקום הימצאו כיום אינו ידוע – וסיפורו עדיין נחקר.

הרב נריה ורבי בנימין שניהם ממנהיגי התקופה, בזמן העליה לקרקע למשואות יצחק (היום גוונא),צילום: ארכיון כפר עציון

מתוך ששת הספרים המקוריים:

שניים מכפר עציון – אבדו, חוללו או עלו באש.

ארבעה שרדו את הקרבות – שניים ממשואות יצחק, שניים מעין צורים.

שלושה קיימים כיום – ספר שמואלי שוכן בישיבה בסוסיא, הספר הקטן מפולין שב למשואות יצחק, והספר הכבד של עין צורים תוקן לאחר 45 שנה וחזר לשימוש בטקס ביום ירושלים.

הספר הרביעי – זה שהושאל מכפר עציון לעין צורים וצולם בתהלוכה ביום העצמאות הראשון – עקבותיו נעלמו.

סיפורם המלא של ספרי התורה – "מוצלי אש עציון" – ייחשף ויוצג בכנס "מחקרי ארץ יהודה" ה־9, שיתקיים ביום חמישי, י"ז באייר (15.5), בבית ספר שדה כפר עציון. הכנס מתקיים בשיתוף בית הספר שדה כפר עציון, רשות העתיקות, קק"ל, מו"פ מזרח, רשות הטבע והגנים, אוניברסיטת בר אילן, ומרכז יסלזון לחקר תולדות ישראל לאור האפיגרפיה.

מאוספי ביתמונה,צילום: פוטו שוורץ
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר