"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X
שיתוף כתבה
הציבור החילוני מפקיר את מסורבות הגט
בישראל מדי יום מתחוללת פגיעה קשה בזכויותיהן של נשים - העגונות • הסיבה לאדישות למציאות הזו נעוצה מהאישה להשליך את הנורמות הדתיות המאפשרות את הסרבנות ולהתעלם מההשלכות הדרמטיות
אישה עגונה // אילוסטרציה. צילום: גטי אימג'ס
דעה

הציבור החילוני מפקיר את מסורבות הגט

בישראל מדי יום מתחוללת פגיעה קשה בזכויותיהן של נשים - העגונות • הסיבה לאדישות למציאות הזו נעוצה מהאישה להשליך את הנורמות הדתיות המאפשרות את הסרבנות ולהתעלם מההשלכות הדרמטיות

,עודכן
0השמעה
[object Object]

בדלתיים סגורות ובאין מפריע, מתחוללת בישראל מדי יום, פגיעה קשה בזכויותיהן של נשים. פגיעה שנתקלת באדישות גמורה מצד הציבור. אלה הן נשים הכבולות בשלשלאות הנישואין, אותן מסרבים להתיר בבתי הדין הרבניים.

לצד מהלכים בהם מעבירה ממשלת ישראל חוקים המרחיבים את סמכויות בתי הדין הללו, חיות בינינו מאות נשים (ויש אומרים "אלפי"), פצועות וכואבות, שהציבור כלל לא מודע לפגיעה בהן.

מעבר לפער האדיר בממדי התופעה - המצוי בין פרסום הדו"ח השנתי של הנהלת בתי הדין הרבניים לבין המציאות, כפי שחווים אותה ארגוני הנשים מדי יום בשטח - קיימת האדישות של הציבור החילוני-ליברלי בעיקר, לאותה פגיעה קשה ומתמשכת, לאורך שנים, הגוזלת מאותן נשים חיים של חירות, מתוקף הכליאה שלהן בנישואים שאינן רוצות בהם. פגיעה המעורבת לעתים בניצול, אלימות ובסחטנות מצד הבעל או מצד בתי הדין המאפשרים את זה.

הפגיעה היא בזכות לכתיבת סיפור חייהן בעצמן, לבניית משפחה חדשה, הזכות לאהבה מתוך בחירה והזכות לכבוד, אוטונומיה וחירות בסיסית. פגיעה הנוגדת כל עקרון ליברלי או פמיניסטי.

הציבור החילוני-ליברלי, בניגוד גמור למצופה ממנו, מביט במציאות הזו באדישות או אפילו לא מודע לה, במקרה הטוב. זה בעוד שמצופה היה ממנו להיות שותף, לעמוד בראש המאבק למיגור העגינות וסרבנות הגט בישראל ולהתנגד למציאות בה זכויות נשים נרמסות בגסות, לאורך שנים.

למה הציבור החילוני מפקיר למסורבות הגט?,צילום: דודי ועקנין

הסיבה לכך נעוצה, כנראה, במבט החילוני-ליברלי-פמיניסטי המצפה מהאישה להשליך את הנורמות הדתיות המאפשרות את סרבנות הגט ולהתעלם מהשלכותיו הדרמטיות.

כמו בסצנה העוצמתית בפרק הסיום של "מלכת היופי של ירושלים" (זהירות – ספוילר) בה מבהיר דוד הכלוא ללונה אשתו, כי לעולם לא "ישחרר אותה" ולא ייתן לה גט והיא מנגד, בניגוד לציפיה ממנה להתחנן או להירתע, מבקשת כי לעולם לא ייתן לה את הגט. כשהוא תמה היא משיבה: "אתה תהיה המלאך שישב כאן וישמור עליי שאני לעולם לא אהיה שייכת למישהו אחר".

בעיניים ליברליות-חילוניות-פמניסטיות, מדובר אולי באישה חזקה שלא מרכינה ראשה בפני נורמות דתיות עתיקות ושעל כל הנשים במצבה, לנהוג כמוה. אלא, שציפייה זו סותרת כל עקרון ליברלי. היא מבקשת לוותר על זהות אישית, ערכים ואמונה עקרונית, בתמורה לחירות בסיסית.

זכותן של נשים באשר הן - לאהוב, להתחתן כרצונן, להביא לעולם ילדים כרצונן ולחיות בחופשיות, בהתאם לעולם הערכים והאמונות שלהן. לשם כך, הן חייבות לקבל באופן חופשי את הזכות לגט ולשחרור שלם ואמיתי מכבלי נישואיהן.

עו"ד משה פוקס הוא עו"ד בארגון "מבוי סתום" המייצג ומטפל בעגונות ובמסורבות גט, מוביל תהליכי הסברה ושינוי תופעת העגינות ושותף ביוזמת קוים אדומים מבית "שיתופים".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו