משה רבינו מצטדק? המנהיג של עם ישראל עומד בפני עם ישראל ונותן להם דין וחשבון? הימים הם ימי חנוכת המשכן. אחרי תקופה ארוכה של התנדבות, בנייה, אריגה והקמה מגיעים לרגע האמת – הקמת המשכן ממש.
משה מכנס את העם כולו, מעמיד מולם את הכהנים ואז לא אומר: "גבירותיי ורבותיי, אני גוזר פה את הסרט האדום", אלא מדגיש: "ויאמר משה אל העדה זה הדבר אשר ציווה ה' לעשות". כלומר, כל מה שתראו כאן, הכהנים, המשכן המפואר, הכלים הנוצצים, הקורבנות, לא עשיתי מעצמי, אלא אני רק משרת ציבור.
אור החיים הקדוש מסביר פה שמשה מכיר את העם שלו, הוא יודע מה חלק מהם חושבים: שהוא עושה הכל בשביל הכבוד האישי, שהוא חלילה רוצה להגשים את עצמו, שהמשכן שלו. ולכן משה רבנו מקדים ואומר - אני משרת ה', לא משלי ולא בעבורי עשיתי.
המלחמה שאנחנו עדיין נלחמים הביאה לקדמת הבמה גיבורים רבים. לצערי, נראה למי מאיתנו שצריך לבדוק מי עשה מה, וכמה בדיוק, ברגע האמת. אנשים יוצאי דופן, אמיצים וגיבורים, שעמדו מול מחבלי הנוחבה והצילו חיים, נדרשים להסביר, להצטדק.
מי שלא רץ אל התופת בשמחת תורה צריך להביט בהערכה על אלה שבחרו לרוץ ולהציל. לכל הפחות, עלינו לשתוק בהערכה. לא לבקר, לא לשפוט, ובטח שלא לדרוש הסברים ממי שם את נפשו בכפו ויצא אל התופת.
משה רבנו מלמד אותנו שמשרתי ציבור זוכים תמיד לביקורת. גיבורי 7 באוקטובר לא צריכים להסביר לנו. עלינו לחבק אותם ולכבד אותם.
הרבנית חמוטל שובל היא מנהלת "כולל דעה" במדרשת או"ת לינדנבאום, מבית אור תורה סטון.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו