בכל הנוגע ליחס בין ימי חול וימי קודש, מצב ההפעלה הרגיל שלנו נוטה להתארגן באופן בינארי: האם מותר לעשות מלאכה אם לאו. אנו יודעים ששבת הוא יום שאסור בעשיית מלאכה, ואילו יום חול מותר בה. הרבה יותר קשה לנו עם ימים שהגדרתם חמקמקה ומורכבת יותר - כך הן לגבי יום טוב והן לגבי חול המועד.
בהכללה ניתן לומר שההרגל הדתי השגור הפך את יום טוב לשבת, ואילו את חול המועד - לחול. אך ישנה חשיבות מיוחדת דווקא לימים הללו שאינם מצויים בקצוות הרצף שבין קודש לחול, אלא דווקא במרחבי הביניים. יום טוב הוא יום שאסור בעשיית מלאכה, אך ישנן מלאכות רבות שהותרו בו, בעיקר בכל הקשור בהכנת אוכל ושאר צרכי הגוף.
בחול המועד ישנם אף מלאכות וצרכים נוספים שהותרו, אך כאן האתגר הוא להיזכר שעדיין מדובר בימים שיש בהם חגיגיות וקדושה, ויש חובה גם בהם לפרוש ממלאכות ועיסוקים רבים המאפיינים את ימי החול.
אחד האיסורים המובהקים שנאסרו במועד היא מלאכת הכתיבה, כאשר סימן שלם בשולחן ערוך מוקדש לעניין הכתיבה בחול המועד וגדרי האיסור וההיתר ביחס אליה.
הכתיבה בעולמנו הפכה להיות פעולת תקשורת שגרתית ויומיומית, בעיקר בתכתובות הוואטסאפ שמלווים אותנו כמעט בכל שעה וכל רגע משעות היממה.
אמנם, פוסקים רבים גרסו שכתיבה דיגיטלית איננה נחשבת כתיבה של ממש, והיא לא כלולה באיסור הכתיבה המקורי.
אם כי, במציאות שלנו שבה הכתיבה הדיגיטלית היא אופן הכתיבה העיקרי והשגור, קשה לומר שאין לראות בה כתיבה של ממש, ובמיוחד כשהיא נעשית לקיום, ומונצחת ומתועדת אף מעבר לכתיבה קלאסית הנעשית בעט ונייר.
על יסוד עקרונות ההלכה בחול המועד ראוי להקפיד להימנע מכתיבה בחול המועד, גם במכשיר הפלאפון, אלא אם כן הכתיבה נועדה לקדם דבר מה הקשור בשמחת החג, או שמגמתה למנוע הפסד ממשי כלשהו. ממעשי כתיבה אחרים ראוי להימנע ככל הניתן. כן, גם אם מדובר בכתיבה בנייד.
ואם הנחיה זו תגרום ליותר שיחות פנים אל פנים, ליותר דיבור חי ומפגש ממשי ביננו לבין הקרובים שלנו, הרי שיש בכך ביטוי אמיתי לשמחת החג ולייחוד של הימים הללו על פני ימי החול והשיגרה לאורך ימות השנה.
הרב ד"ר יצחק בן דוד הוא ראש בית המדרש "שערי ציון" ביד הרב נסים בירושלים, מרצה באוניברסיטת רייכמן, ורב קהילה בצור הדסה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו