עם יד על הלב, אתם בודקים את החשבון ביציאה מהקניה השבועית בסופרמרקט? מעטים (הרציניים והדקדקנים) עומדים ובודקים, והרוב, אצים רצים עם השקיות הביתה. אין ספק שזה חשוב, אבל רובנו רוצים להיות כבר אחרי, לפרוק את הבשר והביצים, ולא לעמוד ולחשב חישובים.
רגע לפני סיום חומש שמות מגיעה פרשת פקודי. הפרשה שמסיימת את החומש הדרמטי הזה, בו עם ישראל יצא ממצרים, קיבל תורה, חטא בחטא העגל ובנה משכן. אותו מקום התכנסות רוחני שמאפשר קשר עם הקב"ה.
ובסוף, רגע לפני חנוכת המשכן, משה לא עומד וגוזר את הסרט, אלא הוא עוסק בחשבונות. משה רבנו, המנהיג הכי גדול של עם ישראל, יושב עם דף ועט, ומוודא שכל הכסף שנתרם למשכן - נוצל כמו שצריך. הוא כותב דין וחשבון על כל שקל שנכנס לקופה, ומה שנעשה איתו - כמה עלו אדני הנחושת, כמה זהב נתרם וכמה כסף נאסף לטובת הווים של העמודים.
חישובי החישובים של משה רבנו נועדו, לפי המדרש, לוודא שאף אחד לא חושד בו שלקח את הכסף הביתה. המדרש מפרש, שלקראת סוף בניית המשכן, היו מי שריננו מאחורי גבו של משה, היה מי שתהה לאן הלך כל הכסף, ולכן משה מפרט הכל בדיוק.
מורכב להיות מנהיג של עם ישראל. תמיד יהיו מי שירימו גבה, יפקפקו וירכלו. מנהיג דגול צריך לדעת לא רק לעבוד את העם בנקיות כפיים, אלא גם להיראות הגון.
הרבנית חמוטל שובל היא מנהלת "כולל דעה" במדרשת או"ת לינדנבאום, מבית אור תורה סטון.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו