סיפור משה ואהרון מוכיח: זה מה שמצמיח הנהגה ראויה

המשבר החברתי והפוליטי בישראל ששוב תפס גל גדול מדי השבוע מביא לידי ביטוי מתחים עמוקים בתוך החברה שלנו ובמקום העבודה, לעיתים עד לכדי פיטורין ולעיתים גם ביחסים המשפחתיים בין אחים וקרובי משפחה. מול מציאות זו, פרשיות המשכן שאנחנו קוראים לאורך חודש אדר מעניקות לנו מבט ייחודי על כוחו של קשר אחווה אמיתי, כפי שהוא מתבטא ביחסי משה ואהרון.

בפרשות אלו, משה מפנה את קדמת הבמה לטובת אחיו הבכור, אהרון, ולשבט הכהנים שהוא עומד בראשו. אחרי פרשות רבות שבהן משה היה הדמות המרכזית, הזרקור מופנה בעוצמה לאהרן ולתפקידו כמנהיג רוחני.

התורה רומזת על הזיקה המיוחדת בין המשכן לבין קשר האחים באמצעות הכרובים בקודש הקדשים, שפניהם איש אל אחיו. ביטוי זה מסמל את האחווה והשותפות שהיו בין משה ואהרון, לעומת הסכסוכים שאפיינו דורות קודמים של אחים בספר בראשית.

אהרון, למרות היותו הבכור, אינו מקנא במשה אלא מקבל בשמחה את הנהגתו. מנגד, משה ממשיך לשתף פעולה עם אחיו הבכור, גם לאחר המשבר הקשה של חטא העגל שאהרן לקח בו חלק מרכזי. השבר של חטא העגל יצר אמנם משבר עמוק בין האחים, אך הם מצאו את הדרך להתגבר עליו ולאחות את הסדקים שהוא יצר.

הקשר המיוחד בין האחים מהווה דגם אידיאלי לשיתוף פעולה, בניגוד ליריבויות ולמאבקים שאפיינו יחסי אחים בתורה לכל אורכו של ספר בראשית, כדוגמת קין והבל, יעקב ועשיו, ויוסף ואחיו.

הקדושה והשראת השכינה בעם ישראל, כך ניתן ללמוד מפרשת ויקהל, צומחת מתוך פרגון, שותפות ואחווה, ובעיקר מתוך היכולת להתגבר על משבר אמון חריף שנפער בתוך המשפחה. דווקא בעתות משבר, חובה לזכור כי חוסנה של חברה תלוי ביכולתה להתגבר על ביקורת, כשלים ומאבקים פנימיים ולהתלכד סביב מטרות משותפות, לצד המשכו של הדיון הנוקב מסביב לסוגיות יסוד.

במציאות הנוכחית בישראל, שבה הקרעים החברתיים הולכים ומעמיקים, יש ערך עצום להפניית מבט לסיפורם של משה ואהרון. הסיפור מזכיר לנו שהנהגה ראויה צומחת מתוך ויתור, כבוד הדדי ושיתוף פעולה. כך, ניתן לעבור מתקופה של מחלוקות לאיחוי הקרעים וליצירת מרחב מקודש של אחדות.

הרב ד"ר יצחק בן דוד הוא ראש בית המדרש "שערי ציון" ביד הרב נסים בירושלים, מרצה באוניברסיטת רייכמן, ורב קהילה בצור הדסה.