"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

המוטיב של חג סוכות הוא אחדות - היום יותר מתמיד עלינו ליישמו

אחדות גם בתוך הסוכה, שכן תחת הסוכה נמצאים גם הקטן וגם הגדול במידה שווה, והן ברובד הפנימי יותר באמצעות ארבעת המינים שאנו נוטלים בכל ימי החג מלבד שבת

,עודכן
0השמעה
הרב גלויברמן עם משלחת חב"ד אצל נשיא המדינה. צילום: בית הנשיא

כעת, כשהימים הנוראים מאחורינו, אנחנו יכולים להמשיך לעבר שמחת חג הסוכות ושמחת תורה. בחג הסוכות כולנו מתאספים ומתאחדים תחת הסוכה שפורסת עלינו את צילה.

המוטיב שמאפיין את חג הסוכות הוא האחדות. אחדות גם בתוך הסוכה, שכן תחת הסוכה נמצאים גם הקטן וגם הגדול במידה שווה, והן ברובד הפנימי יותר באמצעות ארבעת המינים שאנו נוטלים בכל ימי החג מלבד שבת.

מטיילים בחול המועד סוכות (ארכיון) // יניב זוהר

ארבעת המינים הם האתרוג, הלולב, ההדס והערבה. לכל אחד מהם יש תכונות מיוחדות האופייניות רק לו, הן מבחינת מראה חיצוני והן מבחינת הטעם והריח שבהם. אולם שמחת החג מושלמת וחביבה לפני הבורא, משום שלמרות השוני הברור בין ארבעת המינים, מתאגדים כולם בחג הזה ומביאים את השמחה לכל חלקי העם.

נוסף על כך, בחג הסוכות אנו זוכים לארח את "האושפיזין". בכל לילה אנו מארחים דמות אחרת, החל מהאבות אברהם, יצחק ויעקב, דרך משה רבנו ואהרון הכהן, דוד המלך ושלמה המלך. כל אורח מביא איתו לסוכה מוטיב אחר שאופייני לו. למשל, אברהם אבינו, שניחן בהכנסת האורחים הגדולה שלו, מביא איתו לסוכה את מידת החסד, וכן הלאה. אולם בסופו של דבר כל שבעת האושפיזין מרכיבים את השלם. וזה אומר שגם אם חסר אחד מהם, הרי שהמרקם שלנו נפגם ואין את האחדות שלה אנו מייחלים.

גם בחג שמחת תורה אנו מוצאים את האחדות. שכן בחג הזה אנו רוקדים כולנו עם ספר התורה - קטנים וגדולים. יתרה מכך, גם הילדים שטרם הגיעו לבר־המצווה ואינם לכאורה בעלי השגה והבנה בתורה, גם הם עולים לתורה בשמחת תורה ומרגישים שייכים למסורת המופלאה הזאת מזמן מתן תורה לפני יותר מ־3,000 שנה. זאת משום שהתורה שייכת לכולם בשווה. אין מישהו שיכול לטעון ולדרוש בעלות על התורה. לכל אחד מאיתנו האפשרות לגשת, ללמוד ולהעמיק בתורה.

ארוחת חג בסוכה,צילום: ישראל היום

בחג שמחת תורה אשתקד לקינו כולנו בכאב חזק שמלווה אותנו גם כיום. יותר מ־100 חטופים עדיין נמצאים בצרת השבייה, כשכולנו תפילה וציפייה לשובם חזרה לחיק משפחתם. לו היה ניתן להפיק לקח אחד ברור מהתהליכים שהובילו אותנו למצב הקשה וללחימה שעדיין נמשכת וגובה מחיר לא פשוט, הרי זה הצורך באחדות.

בהתבוננות פשוטה ניתן להגיע למסקנה שסך החלקים שמחברים אותנו עולים על המפריד. כולנו חפצי חיים וכולנו רוצים בטובת ארצנו האהובה והעם המורכב שלנו. היה ניתן לראות את זה באלפי המניינים מיום הכיפורים הקדוש שממנו אנו באים. בכל מקום ניתן היה לראות כיצד הלב היהודי שבנו פועם ומחיה לא רק אותנו כי אם גם את הסביבה שלנו. זה משהו שמובנה בנו בין אם נרצה או לא. אנחנו רק צריכים לתעל את החיבור הזה ואת האכפתיות הזאת למקומות טובים, ולא חלילה למצבים שמלבים את האש ומרחיקים בינינו.

שתהיה לכולנו שנה טובה ומתוקה וחגים שמחים, אמן.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר