המרוץ להנהגת הרבנות: מבחן לקואליציה

הרבנים הראשיים ייבחרו רק בעוד כחצי שנה, אבל המתיחות בתוך הקואליציה כבר כאן • בציונות הדתית רוצים רבנים מהמגזר, וההתנגשות מול המפלגות החרדיות קרובה • גורמים פוליטיים: "צעד אחד לא במקום ונגיע למשבר"

מצד אחד - התנגדות פנימית, מצד שני - הוראת בג"ץ. בניין הרבנות הראשית (ארכיון), צילום: דודי ועקנין

המועמדים מחממים מנועים, המקורבים נערכים למלחמה, והמינויים הקריטיים לקראת הבחירות מתחילים לנוע: בעוד כשישה חודשים, ביולי 2023, צפויות להיערך הבחירות למינויים של שני רבנים חדשים.

שוב, לאחר שכשלו בכך לפני עשור, יבקשו במגזר הדתי למנות רב ציוני־דתי לתפקיד הרב הראשי האשכנזי, כפי שסוכם בהסכמים הקואליציוניים. במקביל, יש שאלה מי יכהן בתפקיד הרב הראשי הספרדי. אף שיש כחצי שנה עד הבחירות, כבר כעת נעשים מהלכים משמעותיים על מנת לקדם את המועמדים הרצויים על הצדדים.

ראשית - לצד האשכנזי: המגזר הדתי־לאומי נמצא בבעיה בשל פטירתו של הרב חיים דרוקמן, שכן התכנון היה שהוא יצביע על המועמד הרצוי לו - דבר שכעת לא יתאפשר, כמובן. עוד קודם לפטירתו של זקן רבני הציונות הדתית, התכנסה בביתו ועדת רבנים חשאית שביקשה להכריע בין שני מועמדים מובילים - הרב אליעזר איגרא, חבר בית הדין הרבני הגדול, והרב מיכה הלוי, רב העיר פתח תקווה. אחרי דיונים, התקבלה החלטה כי הרב הלוי יהיה המועמד המוסכם.

כעת הכוונה היא שהרב יעקב אריאל, לשעבר רב העיר רמת גן, שהוא הרב המוביל כיום בציבור הדתי, יהיה זה שיקבל את ההחלטה, ועל פיה יפעלו במפלגת הציונות הדתית. גורמים בסביבתו של הרב הלוי ציינו בשיחה עם "ישראל היום" כי הוא לא דוחף לתפקיד, אך אם לא יהיה אדם שמתאים - הוא לא יסרב לו.

לשני מועמדים אלו מצטרפים עוד שניים שהסיכוי שלהם, לפחות כרגע, קטן יותר. הראשון - הרב דוד סתיו, רב היישוב שוהם ויו"ר רבני צהר, שנחשב סדין אדום בעיני החרדים, והרב יעקב שפירא, ראש ישיבת מרכז הרב. הרב שפירא זוכה לאהדה גם בציבור החרדי, אך על מנת למנות אותו יש צורך לשנות את החוק - מכיוון שהוא בן 72, וכעת ניתן להתמודד רק עד גיל 70. במגזר הדתי ניסו לעשות את השינוי הזה כבר בפעם הקודמת, עם הרב אריאל, אך כשלו בכך, וכעת יצטרכו להחליט אם ירצו להיכנס שוב לסאגה הזו. האירוניה היא שהרב אריאל, שלא מונה לתפקיד הרב הראשי בשל הכישלון דאז, יהיה זה שיכריע אם לנסות להעמידו לתפקיד.

נחשב סדין אדום בעיני החרדים, הרב דוד סתיו (ארכיון), צילום: דוד סתיו

הרב מיכה הלוי (59): מאז 2012 מכהן כרב הראשי האשכנזי של פתח תקווה. נחשב כרגע המועמד המוביל בבחירות לרבנות הראשית. הרב אליעזר איגרא (68): ב־2012 התמודד לתפקיד רב העיר פתח תקווה, אך הסיר את מועמדותו. שנה מאוחר יותר התמודד לתפקיד הרב הראשי לישראל, אך יומיים לפני הבחירות הודיע על פרישתו מההתמודדות. מכהן כחבר בית הדין הרבני הגדול. הרב יעקב שפירא (72): מאז 2008 הוא מכהן כראש ישיבת מרכז הרב, ספינת הדגל של הציונות הדתית. כרגע אינו יכול להיבחר לתפקיד הרב הראשי, אלא אם החוק ישונה. הרב דוד סתיו (62): בשנים האחרונות מנהל מאבקים משמעותיים בתחום הדת, כמו פתיחת שוק הכשרות, שמספקים לו תמיכה משמעותית בצד הליברלי, אך הופכים אותו לסדין אדום מבחינת החרדים. הוא מכהן כיו"ר ארגון רבני צהר וכרב היישוב שוהם.

המועמדים הספרדים

בצד הספרדי - העניינים מעט יותר פשוטים. המועמד המוביל כרגע הוא הרב יהודה דרעי, רב העיר באר שבע ואחיו של אריה דרעי. שם נוסף שנמצא על הפרק הוא זה של הרב דוד יוסף, בנו של הרב עובדיה ואחיו של הרב הראשי הנוכחי, יצחק יוסף.

הסיבה לכך שהסיכויים של יוסף כנראה יותר נמוכים, לפי גורמים בתחום, היא שבש"ס מעוניינים להפוך את הרב יצחק יוסף לראש מועצת חכמי התורה של המפלגה, כלומר ממשיכו של הרב עובדיה. הסיבה לכך היא שהרב דוד יוסף עלול להאפיל כרב ראשי על ראש ה"מועצת" החדש -  הרב יצחק יוסף. לצד המהלכים למינוי כל אחד מהרבנים, יש הליך דרמטי שנמצא כרגע על הפרק - דחיית הבחירות בשנה והארכת כהונת הרבנים הנוכחיים. אף שמדובר במהלך חסר תקדים, יש לו כמה יתרונות ברורים: ראשית, על מנת למנות את האסיפה הבוחרת - גוף בן 150 ראשי ערים, רבני ערים, ראשי מועצות דתיות ואישי ציבור - יש צורך למנות בעלי תפקידים רבים. בערים מרכזיות אין כרגע רבני ערים, כולל תל אביב וחיפה, וקשה להאמין שבעיריות ירצו לעסוק בכך זמן קצר לפני הבחירות המוניציפליות, שייערכו כבר באוקטובר הקרוב.

אמנם שר הדתות הטרי, מיכאל מלכיאלי, הצליח כבר השבוע למנות בבליץ שלושה ראשי מועצות דתיות, אך המינויים המאתגרים עוד לפניו. הרב יהודה דרעי (65): נולד במרוקו. אחיו הוא שר הפנים והבריאות אריה דרעי. מכהן כיום כרב העיר באר שבע וכראש אבות בית הדין באר שבע. הרב דוד יוסף (65): בנו של הרב עובדיה יוסף ואחיו של הרב הראשי המכהן יצחק יוסף. מאז 2013 מכהן כחבר מועצת חכמי התורה של ש"ס.

המינויים המאתגרים הינם לפניו, מלכיאלי (ארכיון), צילום: אורן בן חקון

דחיית הבחירות תאפשר גם מינוי של רבני ערים וראשי מועצות דתיות, מבלי להעמיד בסימן שאלה את כהונתם בגוף הבוחר. יתרון נוסף הוא בכך שיהיה מספיק זמן לשנות את החוק כך שרב יוכל להתמודד עד גיל 75 - מה שיאפשר להריץ את הרב יעקב שפירא לתפקיד, ובמקביל יסכל אפשרות למנות רבנים ספרדים שאולי מעוניינים לרוץ, אך יעברו את סף הגיל עד אז. מסיבה זו, יש קולות בש"ס שמרוצים מהאפשרות לדחות את הבחירות בשנה.

ביטול היוזמה למינוי יחיד

מולם עומדים גורמים בציונות הדתית שמתנגדים למהלך, מכיוון שהם יודעים היטב כי כרגע יש בידם את הכוח לבצע שינויים ולמנות רב ציוני־דתי לתפקיד, ואי אפשר לדעת מה יילד יום ומה יהיה המצב הפוליטי בעוד שנה. לכן, כלל לא ברור שהיוזמה הזו תקרום עור וגידים.

האירוניה, היא שהדרמה הפוליטית־רבנית הזו, מגיעה כעשור לאחר ששר הדתות לשעבר, נפתלי בנט, הצליח להעביר בקריאה ראשונה יוזמה למינוי רב ראשי אחד בלבד. במקום זאת, אנו נקלעים שוב לשאלה מי יהיו שני הרבנים הראשיים הבאים של מדינת ישראל.

נוסף על כך, אמירה כלשהי של מועמד כלשהו או ג'וב שייסגר מאחורי הקלעים עלולים לפוצץ את האירוע: בבחירות 2013 נראה שהכל הולך על מי מנוחות, אך לבסוף האירוע נגמר בפיצוץ רבתי כשהרב סתיו הפסיד לרב לאו, והרב אריאל, מגדולי רבני הציונות הדתית, נותר בצד לאחר שכלל לא יכול היה להתמודד.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר