"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

הבורות סביב תולדות היהודים עולי ארצות ערב - מחדל לאומי

כמיליון יהודים אולצו לעזוב את ארצות הולדתם לאחר מסעות הפחדה ואלימות • קהילות מפוארות אלה הצמיחו תרבות ומורשת עשירות, אך קורותיהן בישראל נעדרות כמעט לגמרי • תוכנית להקמת מוזיאון קיימת כבר שנים – האם הממשלה החדשה תרים את הכפפה? • מיוחד ליום היציאה והגירוש של היהודים מארצות ערב ומאיראן

,עודכן
0השמעה
קהילות מפוארות. עולים מעיראק בשדה התעופה לוד, 1950, צילום: הנס פין/לע"מ

שאלו ישראלי ממוצע מהו הפרהוּד, מה פירוש המונח "דימי", באילו נסיבות הגיעו לישראל יהודי מצרים, או מתי ברחו יהודים מאלג'יריה - ורוב הסיכויים שתיתקלו במבטים של מבוכה ובלבול.

בעוד ההיסטוריה של היהודים בארצות אירופה הנוצרית נוכחת מאוד בתודעה הלאומית הישראלית ("הבנט דה ג'ואיש פיפל סאפרד אינף?"), קורות היהודים בארצות האסלאם נעדרות ממנה כמעט לחלוטין.

זהו מחדל לאומי של ממש. בראש ובראשונה משום שכמחצית מאוכלוסיית המדינה מקורה בעיראק ובמרוקו, בלוב ובתימן, בסוריה ובמצרים. קהילות מפוארות, שקדמו לאסלאם ביותר מאלף שנה והצמיחו תרבות ומורשת עשירות, נעלמו לחלוטין מהנוף והותירו מאחוריהן מרחב עצום הנקי כיום מיהודים. חוץ מהקלישאות והצ'יזבטים המוכרים - כולם הרי היו יד ימינו של מלך מרוקו, כמובן - מדינת ישראל אינה עושה מספיק כדי שאזרחיה יידעו מאין באו ולאן הם הולכים.

מורשת עשירה. יהודי תימן, 1910,צילום: Getty Images

מוזיאון עכשיו

הבורות הזאת מאפשרת לתעמולה אנטי-ישראלית לשגשג ולהציג את ישראל כמדינה "קולוניאלית" ו"אימפריאליסטית", שאין לה מקום במזרח התיכון. היחסים בין יהודים למוסלמים היו טובים, כך נטען, והציונות היא זו שהרסה את מערכת היחסים ביניהם. ואם הכל היה כל כך בסדר, נשאלת השאלה מדוע בכלל נדרשת מדינה נפרדת ליהודים, בטח ובטח עבור אלה שהגיעו לכאן מארצות ערב.

אלא שהאמת היא שיהודים חיו מאות שנים כמיעוט מופלה מבחינה חוקית וחברתית תחת שלטון האסלאם. באמצע המאה ה-20, כאשר החלו מדינות ערב לזכות בעצמאות, הן לא ראו בתושביהן היהודים אזרחים שווי זכויות, והקיאו אותם החוצה.

מסעות של הפחדה והטרדה, פיטורים וגזירות כלכליות, ולעיתים גם אלימות של ממש, הובילו כמעט מיליון יהודים לעזוב את ארצות הולדתם. הציונות לא הייתה עבורם הבעיה כי אם הפתרון, ומדינת ישראל נדרשה להם בדיוק כשם שהיא נדרשה ליהודים האשכנזים.

לעיתים נדמה כי הפוליטיקאים שלנו מוכנים לעסוק רק במה שיש בו רווח פוליטי מיידי. חברי כנסת ישמחו לעסוק באפליית יהודי ארצות ערב על ידי הממסד בישראל, אם אפשר להאשים בכך מפלגה פוליטית יריבה - אבל אם יש בכך "רק" תרומה לתודעה הלאומית ולהכרת ההיסטוריה היהודית, הם נעלמים ונאלמים.

דוגמה טובה לחוסר המעש הזה היא היוזמה להקים בירושלים מוזיאון לקורות היהודים בארצות ערב, תוכנית שקיימת כבר שנים ושאפילו הובטח לה מיקום מרכזי בבירה. הבעיה היחידה היא ששום גורם פוליטי או ציבורי לא מפעיל את כובד משקלו כדי שמוזיאון כזה ייצא אל הפועל. אולי תהיה זו הממשלה החדשה שתחליט להרים את הכפפה.


הכותב הוא חוקר תולדות היהודים בארצות האסלאם

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר