הבורות סביב תולדות היהודים עולי ארצות ערב - מחדל לאומי

שאלו ישראלי ממוצע מהו הפרהוּד, מה פירוש המונח "דימי", באילו נסיבות הגיעו לישראל יהודי מצרים, או מתי ברחו יהודים מאלג'יריה - ורוב הסיכויים שתיתקלו במבטים של מבוכה ובלבול.

בעוד ההיסטוריה של היהודים בארצות אירופה הנוצרית נוכחת מאוד בתודעה הלאומית הישראלית ("הבנט דה ג'ואיש פיפל סאפרד אינף?"), קורות היהודים בארצות האסלאם נעדרות ממנה כמעט לחלוטין.

זהו מחדל לאומי של ממש. בראש ובראשונה משום שכמחצית מאוכלוסיית המדינה מקורה בעיראק ובמרוקו, בלוב ובתימן, בסוריה ובמצרים. קהילות מפוארות, שקדמו לאסלאם ביותר מאלף שנה והצמיחו תרבות ומורשת עשירות, נעלמו לחלוטין מהנוף והותירו מאחוריהן מרחב עצום הנקי כיום מיהודים. חוץ מהקלישאות והצ'יזבטים המוכרים - כולם הרי היו יד ימינו של מלך מרוקו, כמובן - מדינת ישראל אינה עושה מספיק כדי שאזרחיה יידעו מאין באו ולאן הם הולכים.

מוזיאון עכשיו

הבורות הזאת מאפשרת לתעמולה אנטי-ישראלית לשגשג ולהציג את ישראל כמדינה "קולוניאלית" ו"אימפריאליסטית", שאין לה מקום במזרח התיכון. היחסים בין יהודים למוסלמים היו טובים, כך נטען, והציונות היא זו שהרסה את מערכת היחסים ביניהם. ואם הכל היה כל כך בסדר, נשאלת השאלה מדוע בכלל נדרשת מדינה נפרדת ליהודים, בטח ובטח עבור אלה שהגיעו לכאן מארצות ערב.

אלא שהאמת היא שיהודים חיו מאות שנים כמיעוט מופלה מבחינה חוקית וחברתית תחת שלטון האסלאם. באמצע המאה ה-20, כאשר החלו מדינות ערב לזכות בעצמאות, הן לא ראו בתושביהן היהודים אזרחים שווי זכויות, והקיאו אותם החוצה.

מסעות של הפחדה והטרדה, פיטורים וגזירות כלכליות, ולעיתים גם אלימות של ממש, הובילו כמעט מיליון יהודים לעזוב את ארצות הולדתם. הציונות לא הייתה עבורם הבעיה כי אם הפתרון, ומדינת ישראל נדרשה להם בדיוק כשם שהיא נדרשה ליהודים האשכנזים.

לעיתים נדמה כי הפוליטיקאים שלנו מוכנים לעסוק רק במה שיש בו רווח פוליטי מיידי. חברי כנסת ישמחו לעסוק באפליית יהודי ארצות ערב על ידי הממסד בישראל, אם אפשר להאשים בכך מפלגה פוליטית יריבה - אבל אם יש בכך "רק" תרומה לתודעה הלאומית ולהכרת ההיסטוריה היהודית, הם נעלמים ונאלמים.

דוגמה טובה לחוסר המעש הזה היא היוזמה להקים בירושלים מוזיאון לקורות היהודים בארצות ערב, תוכנית שקיימת כבר שנים ושאפילו הובטח לה מיקום מרכזי בבירה. הבעיה היחידה היא ששום גורם פוליטי או ציבורי לא מפעיל את כובד משקלו כדי שמוזיאון כזה ייצא אל הפועל. אולי תהיה זו הממשלה החדשה שתחליט להרים את הכפפה.

הכותב הוא חוקר תולדות היהודים בארצות האסלאם