60 אחוזים מהחולים שזקוקים לניתוח דחוף סבלו מעיכוב בביצוע הניתוח, לעומת 19 אחוזים בלבד מהחולים שהניתוח שלהם נערך בזמן סביר. העיכובים בניתוחים התרחשו בשל ניתוחים דחופים קודמים או ניתוחים מתוכננים קודמים.
כך מתברר מסקר ראשון מסוגו שערך איגוד הכירורגים בישראל ב־25 מתוך 32 מחלקות כירורגיות, וניסה לראשונה לאמוד את היקף הפעילות בתחום הכירורגיה הדחופה.
מצבים המוגדרים בכירורגיה כדחופים, הם ניתוחים כמו כריתה חלקית של המעי הגס, כריתת מעי דק, כריתת כיס המרה, טיפול כירורגי במחלת כיב, הפרדת הידבקויות, כריתת התוספתן וניתוח לחקירת הבטן. מדובר בניתוחים שגורמים לנטל הכבד ביותר מבחינת סיבוכים ותמותה במחלקות הכירורגיות, ואף לנטל כספי גדול. 80 אחוזים ממקרי התמותה בעקבות ניתוחים - קורים בניתוחים דחופים.
בסקר נמצא שמחצית מהחולים שהיו זקוקים לניתוח לכריתת תוספתן המתינו יותר מ־230 דקות.
מחצית מהחולים המתינו כ־140 דקות לניתוח בקע כלוא. זמן ההמתנה החציוני להוצאת גידול שגורם לחסימה קריטית של המעי היה כ־270 דקות, לעומת כ־130 דקות להתנקבות של קיבה או תריסריון.
הסקר התקיים במחלקות הכירורגיות בישראל במשך שבועיים בחודש נובמבר 2018. במהלך תקופת הסקר אושפזו במחלקות כ־11,600 חולים ומתוכם כ־1,700 (כ־14 אחוזים) אושפזו באופן דחוף.
בשבועיים אלו נותחו 538 חולים באבחנות דחופות שונות. 51 ניתוחים מתוכננים בוטלו במהלך תקופת הסקר. המשמעות היא שכעשירית מהניתוחים הדחופים דוחים מקרים אלקטיביים.
ההערכה היא שבמשך שנה יש כ־1,500 חולים שאמורים לעבור ניתוח מתוכנן, שנדחה או מתבטל בשל ניתוחים דחופים.
פרופ' יורם קלוגר, יו"ר איגוד הכירורגיה ומנהל המערך לכירורגיה כללית ברמב"ם, שיזם את הסקר, טוען כי מדיניות קיצור התורים של משרד הבריאות לא מתבטאת בכירורגיה.
"משרד הבריאות הקדיש מיליונים רבים לנושא קיצור תורים לניתוחים. זה דבר נכון, משום שיש חולים שממתינים חודשים ושנים לניתוחים", ציין פרופ' קלוגר, "אבל הכירורגיה הדחופה לא קיבלה ביטוי ומענה, ויש צורך לקדם את הנושא. מנתונים בעולם עולה שהתמותה והתחלואה בחולים עם מחלה כירורגית חריפה - גבוהות פי עשרות מונים. כל עיכוב אצלם הוא קריטי", הזהיר יו"ר האיגוד.
העדכונים הכי חמים ישירות לנייד: בואו לעקוב אחרינו גם בערוץ הטלגרם החדש שלנו!
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
