"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

הישג משמעותי במסע ארוך

השאיפה לייצר לב בתנאי מעבדה היא אתגר עצום, היות שללב תכונות מורכבות ומגוונות • אמנם עוד רחוקה הדרך מיישום קליני ואף קדם־קליני, אך אין זה מפחית מחשיבות המחקר וממקוריותו • פרשנות

,עודכן
הלב המודפס // צילום: יהושע יוסף

במהלך 20 השנים האחרונות התבצעו מחקרים בסיסיים במעבדות שונות ברחבי העולם, שנועדו לגדל איברים בתנאי מעבדה.מדובר באתגר עצום, היות שהביולוגיה של כל איבר ואיבר מורכבת, והיכולת להנביט ולהצמיח איבר כלשהו תלויה בתנאים ביולוגיים רבים ומורכבים, הקיימים לרוב רק בגוף האדם.

צילום: גיל קרמר

פריצות דרך משמעותיות בתחום הנדון הושגו לפני קרוב ל־20 שנה, עם גילוי תאי אב רב־תכליתיים (pluripotent stem cells) המסוגלים להתמיין בתנאי מעבדה לתאים בוגרים בעלי מאפיינים שונים (תאי שריר, עצב, כבד, שלד וכולי). הבנה מעמיקה של הביולוגיה והגנטיקה של התאים הללו שיפרה מאוד את היכולת להגשים את החזון המדעי, ובמקביל התפתחו ביו־טכנולוגיות חדשות המאפשרות לתאים להתפתח בסביבה מלאכותית, המדמה את הסביבה הטבעית שבה רגילים התאים הללו לגדול ולהתקיים בגוף האדם. בכל איבר ואיבר קיימת סביבה ביולוגית מתאימה וספציפית המאפשרת לתאים להתקיים ולבצע את תפקידם.

הלב הוא האיבר הפועם היחיד בגוף האדם ההופך אנרגיה חשמלית לאנרגיה מכנית, המאפשרת לו לפעול כמשאבת דם בכל פעימה ופעימה. השאיפה לייצר לב בתנאי מעבדה היא אתגר עצום, היות שללב תכונות מורכבות ומגוונות. בלב יש מגוון תאים והאנטומיה שלו מורכבת ביותר וכוללת רכיבים שונים, כגון שריר הלב, כלי דם, מערכת להובלת חשמל, כלי דם, מסתמים ועוד.

המדענים העוסקים בתחום מודעים היטב לאתגר העומד בפניהם, וקבוצות חוקרים שונות ניגשו לפתור את הבעיה בדרכים שונות אך עם מטרה משותפת - לייצר במעבדהלב פועם של בן אדם לצורך השתלה. החשיבות הקלינית היא עצומה, לנוכח שיעור התחלואה והתמותה כתוצאה ממחלות לב בכל רחבי העולם מחד גיסא, ומחסור של לבבות זמינים לצורך השתלה מאידך גיסא.

רק "פיגום" ביולוגי, אבל אבן דרך חשובה. הלב המודפס // צילום: יהושע יוסף

המחקר המקורי של נדב נור, ד"ר אסף שפירא ופרופ' טל דביר מאוניברסיטת תל אביב הוא הישג מחקרי משמעותי במסע מדעי ארוך, שמרבית האתגרים עוד לפניו. החידוש העיקרי בעבודתם הוא בהוכחת היכולת המעבדתית ליצור תשתית משולבת של "פיגום" ביולוגי, המעורב בתאי שריר לב וכלי דם, תוך כדי שימוש בטכניקה של הדפסה ביולוגית של לב בתלת־ממד, ואף להוכיח את הישרדות ה"קונסטרוקציה" (קרי, הלב) בתנאי מעבדה.

האתגרים העומדים בפני מימוש החזון והרעיון של הדפסת לב ביולוגי הם עצומים, ועוד רחוקה הדרך מיישום קליני ואף קדם־קליני, אך אין זה מפחית מחשיבות המחקר וממקוריותו ועל כן שלוחה לחוקרים המצטיינים ברכת "חזק ואמץ".

הכותב הוא מנהל המערך הקרדיולוגי במרכז הרפואי רבין, ביה"ח בילינסון וביה"ח השרון, ונשיא האיגוד הקרדיולוגי בישראל

הביאה לדפוס: מיטל יסעור בית־אור

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר