הישג משמעותי במסע ארוך

במהלך 20 השנים האחרונות התבצעו מחקרים בסיסיים במעבדות שונות ברחבי העולם, שנועדו לגדל איברים בתנאי מעבדה. מדובר באתגר עצום, היות שהביולוגיה של כל איבר ואיבר מורכבת, והיכולת להנביט ולהצמיח איבר כלשהו תלויה בתנאים ביולוגיים רבים ומורכבים, הקיימים לרוב רק בגוף האדם. 

פריצות דרך משמעותיות בתחום הנדון הושגו לפני קרוב ל־20 שנה, עם גילוי תאי אב רב־תכליתיים (pluripotent stem cells) המסוגלים להתמיין בתנאי מעבדה לתאים בוגרים בעלי מאפיינים שונים (תאי שריר, עצב, כבד, שלד וכולי). הבנה מעמיקה של הביולוגיה והגנטיקה של התאים הללו שיפרה מאוד את היכולת להגשים את החזון המדעי, ובמקביל התפתחו ביו־טכנולוגיות חדשות המאפשרות לתאים להתפתח בסביבה מלאכותית, המדמה את הסביבה הטבעית שבה רגילים התאים הללו לגדול ולהתקיים בגוף האדם. בכל איבר ואיבר קיימת סביבה ביולוגית מתאימה וספציפית המאפשרת לתאים להתקיים ולבצע את תפקידם.

הלב הוא האיבר הפועם היחיד בגוף האדם ההופך אנרגיה חשמלית לאנרגיה מכנית, המאפשרת לו לפעול כמשאבת דם בכל פעימה ופעימה. השאיפה לייצר לב בתנאי מעבדה היא אתגר עצום, היות שללב תכונות מורכבות ומגוונות. בלב יש מגוון תאים והאנטומיה שלו מורכבת ביותר וכוללת רכיבים שונים, כגון שריר הלב, כלי דם, מערכת להובלת חשמל, כלי דם, מסתמים ועוד. 

המדענים העוסקים בתחום מודעים היטב לאתגר העומד בפניהם, וקבוצות חוקרים שונות ניגשו לפתור את הבעיה בדרכים שונות אך עם מטרה משותפת - לייצר במעבדה לב פועם של בן אדם לצורך השתלה. החשיבות הקלינית היא עצומה, לנוכח שיעור התחלואה והתמותה כתוצאה ממחלות לב בכל רחבי העולם מחד גיסא, ומחסור של לבבות זמינים לצורך השתלה מאידך גיסא.

רק "פיגום" ביולוגי, אבל אבן דרך חשובה. הלב המודפס // צילום: יהושע יוסף

המחקר המקורי של נדב נור, ד"ר אסף שפירא ופרופ' טל דביר מאוניברסיטת תל אביב הוא הישג מחקרי משמעותי במסע מדעי ארוך, שמרבית האתגרים עוד לפניו. החידוש העיקרי בעבודתם הוא בהוכחת היכולת המעבדתית ליצור תשתית משולבת של "פיגום" ביולוגי, המעורב בתאי שריר לב וכלי דם, תוך כדי שימוש בטכניקה של הדפסה ביולוגית של לב בתלת־ממד, ואף להוכיח את הישרדות ה"קונסטרוקציה" (קרי, הלב) בתנאי מעבדה. 

האתגרים העומדים בפני מימוש החזון והרעיון של הדפסת לב ביולוגי הם עצומים, ועוד רחוקה הדרך מיישום קליני ואף קדם־קליני, אך אין זה מפחית מחשיבות המחקר וממקוריותו ועל כן שלוחה לחוקרים המצטיינים ברכת "חזק ואמץ".

הכותב הוא מנהל המערך הקרדיולוגי במרכז הרפואי רבין, ביה"ח בילינסון וביה"ח השרון, ונשיא האיגוד הקרדיולוגי בישראל

הביאה לדפוס: מיטל יסעור בית־אור

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו