"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

מחקר: ממוגרפיה בגיל 40 תציל 30 נשים מדי שנה

עמותת "אחת מתשע" מבקשת ממשרד הבריאות, זו השנה השנייה, לכלול בסל התרופות ביצוע בדיקות ממוגרפיה לגילוי מוקדם של סרטן השד

,עודכן
צילום: Getty Images

הקדמת ביצוע בדיקות ממוגרפיה לגיל 40 עשויה למנוע מוות מסרטן שד של 30 נשים צעירות בשנה, ואף חוסכת כסף רב למערכת הבריאות בגין טיפולים בסרטן שד מתקדם. כך עולה מניתוח כלכלי שהוזמן על ידי עמותת אחת מתשע.

העמותה מבקשת ממשרד הבריאות, זו השנה השנייה, לכלול בסל התרופות ביצוע בדיקות ממוגרפיה לגילוי מוקדם של סרטן השד כבר מגיל 40. כיום, ניתנות הבדיקות במסגרת סל הבריאות לנשים בנות 50 עד 74 אחת לשנתיים, ולנשים עם גורמי סיכון - מגיל צעיר יותר.ההערכה הכלכלית הסתמכה על מחקר קנדי, שלפיו בכל 100 אלף בדיקות ממוגרפיה מאובחנות 50 נשים בשלב מוקדם ובר ריפוי.

מהניתוח הכלכלי שהוגש לוועדת סל התרופות עולה כי הבדיקה לא רק מצילת חיים, אלא גם צפויה לחסוך כסף למערכת הבריאות - אם בחיסכון בטיפולים רפואיים ואם בעלויות עקיפות.

העלות לקופות החולים בגין ביצוע הבדיקות תעמוד על כ־18.3 מיליון שקלים בשנה ועוד 2.9 מיליון שקלים עבור בדיקות משלימות בעקבות תוצאה חיובית כוזבת. עם זאת, סך העלויות הרפואיות הנחסכות בשנת הטיפול הראשונה עומדות על כ־14 מיליון שקלים.

בשנה השנייה לתוכנית, הערכת החיסכון בהוצאה על טיפולים רפואיים גדלה לכ־21 מיליון שקלים, ובשנה החמישית החיסכון צפוי להגיע עד לכ־40 מיליון שקלים. מחוות הדעת, שהוכנה על ידי משרד וולקן סטרולוביץ' קלטניק ושות', עולה כי הגילוי המוקדם צפוי לחסוך למשק גם תשלומים עקיפים של אובדן ימי עבודה, קצבאות והטבות מס בגובה 5 מיליון שקלים בשנה הראשונה ועד 17 מיליון שקלים בשנה החמישית.

"המצב היום עבור נשים צעירות הוא מאוד בעייתי", מסבירה ד"ר מירב ע. בן דוד, מומחית באונקולוגיה ורופאה בכירה באסותא רמת החייל. לדבריה, "אנחנו חייבים להעלות את המודעות לממוגרפיה ובדיקות שד מגיל מאוד צעיר. אם נתחיל בגיל 50, אנחנו מפספסים אוכלוסייה מאוד גדולה".

אירית פנט, יו"ר אחת מתשע: "מקווה שחברי ועדת הסל יראו לנגד עיניהם את 30 הנשים הללו".

זו השנה השנייה שבה מוגשת לסל הבריאות בקשה לכלול את בדיקות הממוגרפיה לנשים מגיל 40. אשתקד ביקשו חברי הוועדה לדחות את ההחלטה עד לסיום עבודת ועדה מקצועית בנושא. יו"ר הוועדה פרופ' ליטל קינן בוקר, מנהלת המרכז לבקרת מחלות במשרד הבריאות, נימקה כי בדיקת הממוגרפיה לא יכולה להיות בדיקת סקר לכלל הנשים משום שמידת הדיוק שלה פחותה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר