המלצה ליצרניות המזון: העשירו קמח, חלב ומלח בוויטמינים ובמינרלים

האם בקרוב יחויבו יצרניות המזון להעשיר את החלב ומוצריו בוויטמין D? ועדה מטעם משרד הבריאות, שבדקה את המצב הקיים בעולם ואת החסרים התזונתיים בארץ, ממליצה על העשרת המזון כדרך יעילה ושוויונית לשיפור הבריאות והתזונה.

עוד בהמלצות: להעשיר את המלח ביוד ואת הקמח (לרבות קמח נטול גלוטן) בחומצה פולית, בברזל ובוויטמין B12, כדי להעשיר את התזונה ולהתגבר על מחסור בוויטמינים ובמינרלים באוכלוסייה בישראל. ההמלצות טעונות אישור של סגן שר הבריאות והליך חקיקה בכנסת. נתונים שנאספו במשרד הבראות ובקופות החולים ביססו את הצורך בהעשרת המזון.

כך, למשל, 22.6 אחוזים מכלל האוכלוסייה סובלים ממחסור בברזל (שעלול לגרום לתופעות של חולשה, עייפות, דופק מהיר, כאבי ראש ועוד), 5.5 אחוזים סובלים ממחסור ב־B12 ו־12 אחוזים סובלים ממחסור בחומצה פולית, שעלול לגרום ללידת תינוקות עם מומים בתעלת העצבים, עד כדי נכות.

אף שישראל היא ארץ שטופת שמש, נמצא כי 83 אחוזים מהאוכלוסייה סובלים ממחסור בוויטמין D - מחסור הקשור בבריחת סידן, בבעיות לב, בדיכאון ועוד.

גם בחירת המזונות שיועשרו התבססה על סקרי תזונה כדי להגיע למזונות פופולריים בכל המגזרים. כך, למשל, בסקר של משרד הבריאות נמצא כי מתוך 6,000 משתתפים, 5,116 דיווחו כי הם שותים חלב.

כדי להעריך את הצלחת התוכנית, ובעיקר כדי להבטיח שהציבור לא יצרוך ויטמינים בכמות עודפת, ממליצה הוועדה לבצע ניטור בכל שלוש שנים שיכלול דגימות ביולוגיות. ריכוז הוויטמינים והמינרלים ייבדק בבדיקות דם, וריכוז היוד יימדד בבדיקות שתן. המסקנות יוצגו בכנס של החוגים לתזונה ובריאות הציבור במכללת אשקלון ומשרד הבריאות, שמתקיים היום בעיר.

העשרת מזון בסיסי

"העשרת מזון היא צעד קטן שיכול לחולל שינוי גדול בצמצום פערים בריאותים וחברתיים ובצמצום עלויות במערכת הבריאות", מסבירה פרופ' רונית אנדוולט, מנהלת אגף התזונה בשירותי בריאות הציבור במשרד הבריאות שעמדה בראש הוועדה, "בשנים האחרונות מדברים על מושג 'הרעב החבוי' - צריכה של הרבה קלוריות ריקות שגורמת לחוסרים תזונתיים. העשרת מזון היא דרך משלימה נוספת, לצד גיוון תזונתי, להשלמת חוסרים אלה. בוועדה שמנו דגש על העשרת מזון בסיסי ומזון מפוקח, כמו מלח או חלב שנצרכים על ידי כל האוכלוסייה".