בהלת הקורונה הגיעה גם אליי: עורך "ישראל היום" כותב מהבידוד שאליו נכנס

חתמתי כתבות מנקודות שונות ורבות בעולם, כולל פריז, טריפולי, טהרן, דמשק, וושינגטון, ביירות ואפילו צנעא. הטור הזה נכתב מהבית, ובדיוק בגלל זה הוא נכתב. המקום מכתיב לעיתים גם את הסיפור וגם את הקרדיט.

הבידוד היה אתמול באוויר. לא הווירוס, חלילה. אשתי, דיילת אוויר באייר פראנס, שבה מטיסה מפריז סמוך לחצות ואני לא הרגשתי נוח. צלצלתי לרן רזניק, הפרשן שלנו לענייני רפואה, וביקשתי ממנו לבדוק מה צפויות להיות ההנחיות בעניין הרעיה. לא ידעתי שהממצאים יגיעו גם אלי ולילדיי.

עוד בנושא:

•עורך "ישראל היום" בועז ביסמוט נכנס לבידוד

•ההנחיות החדשות של משרד הבריאות: מי צריך להיכנס לבידוד ומתי לפנות למד"א?

•עיריות החלו לבטל אירועים בצל הקורונה

לפני חודש פנו אלי עורכים בכירים שלי מהעיתון בהצעה מפתה שאי אפשר לסרב לה: נסיעת יח"צ למדריד, שבה הדובדבן שבקצפת הוא משחק ליגת אלופות עם קבוצתי האהודה ליברפול. את ליברפול אני אוהב מאוד - את אשתי וילדיי יותר. רכשתי לחבורה האהובה שלי כרטיסים ויצאנו לדרך. מי האמין ש־12 יום אחרי החזרה אני עדיין אלקק את הפצעים בעקבות ההפסד המביך לאתלטיקו, שגרר עוד שני הפסדים בהמשך, ובעיקר בידוד.

חצי הכוס המלאה: הבידוד הוא רק עד יום שישי, יחד עם אשתי ושלושת ילדיי שיוותרו על חטיבת הביניים (מיכל), כיתה א' (דוד) וגן (נעמי). ויש גם בונוס - החותנת!

כאשר כתבתי ביום ראשון את הטור לקראת הבחירות, קראתי לעם ישראל לצאת לבחור, ובעיקר להכריע גם בגלל הקורונה. הסיפור הופך מטורף וגלובלי גם בגלל שכפי שאומר יו"ר סוכנות הבריאות הבינלאומית, אנחנו בשטח לא נודע. מכאן הפאניקה. מכאן החרדה.

העיתון הצרפתי "לה מונד" פרסם - זה מה שאשתי מצאה לנכון לתת לי לקרוא כשנכנסנו לבידוד - שהשפעת הספרדית בין 1918 ל־1919 חיסלה עשרות מיליוני אנשים. אנחנו לא שם, הסברתי. סוג של שפעת. צריך להירגע ולהרגיע. המבודדים אינם חולים, הם רק אנשים אחראים הממלאים אחר הוראות והנחיות משרד הבריאות.

הנה הזדמנות נהדרת לערוך היכרות עם הבית. העבודה כעורך מאלצת אותך לשהות במערכת 25 שעות ביממה. איזה כיף להיות עם המשפחה. חצי הכוס המלאה.

אגב, אשתי, אני ובתי הגדולה כבר רגילים למצב שכזה. אני יומיים, היא שבועיים - קטן עלינו. כשגריר ישראל במאוריטניה הייתי בבידוד ארבע שנים, בטח אחרי הפיגועים וניסיונות החיסול. עכשיו זה משחק ילדים.

אז כדי להרגיע את עובדי העיתון וכל חבריי לפאנל הבחירות של ערוץ 12 - אני מרגיש מצוין ויש לי אפס תסמינים. פשוט אחריות וכמה ימים בבית. הזדמנות לסדר את הארון.

אגב, נראה שהבידוד הזה היה כתוב מלמעלה. ב־12 בינואר חזרתי מרומא. ואז שמעתי על הבידוד רק לאלה ששבו החל מ־13 בחודש. באולפן הבחירות יונית נלחצה מאוד מהעובדה שהייתי ברומא. אבל דווקא ספרד היא זו שתקעה אותי בבית.

נעמי הקטנה ביקשה הסבר לכל המתרחש סביבנו. אז אמרתי לה שזה סוג של גירוש ספרד 2 - רק עם יתרון אחד: הפעם לא גורשנו, ויש לנו בית!