"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
"החולים הכרוניים מופלים"
האגודה לזכויות החולה יוצאת בקריאה למשרד הבריאות לחלק את משאבי מערכת הבריאות באופן שוויוני גם בתקופת הקורונה
מערכת הבריאות שובתת // צילום ארכיון: אורן בן חקון

"החולים הכרוניים מופלים"

האגודה לזכויות החולה יוצאת בקריאה למשרד הבריאות לחלק את משאבי מערכת הבריאות באופן שוויוני גם בתקופת הקורונה

מיטל יסעור בית-אור
, עודכן

באגודה לזכויות החולה מזהירים שהטיפול בחולים "רגילים" שאינם חולי קורונה נפגע. בקריאה, אותה מוביל פרופסור מרדכי שני, לשעבר מנכ"ל משרד הבריאות ומנכ"ל שיבא וכיום נשיא האגודה לזכויות החולה, מבקשים ממשרד הבריאות לחלק את משאבי מערכת הבריאות באופן שוויוני ביןכל החולים.

במכתב ששיגרו למנכ"ל משרד בריאות הזהירו כי "ההנחיה הגורפת לבתי החולים להקצות 70%-80% מהמשאבים שלהם לחולי קורונה, אינה סבירה, מפלה לרעה את החולים הכרוניים ועלולה לפגוע באלו שאינם מקבלים טיפול ראוי ומצבם עלול להידרדר עד כדי סכנת חיים. לאתיתכן היררכיהבין כרוני וקורוני. המצב הרפואי הוא השיקול הראוי היחידי שיש לשקול בתהליכי תיעדוף."

באגודה לזכויות החולה מבקשים גם לכלול ב"אסטרטגיית היציאה" חשיבה והתייחסות לציבור החולים הכרוניים. "מדובר בקבוצה נרחבת ומגוונת באוכלוסייה, אשר חזרתה לשגרה מחייבת תשומת לב ייחודית בשל היותה קבוצת סיכון".

לפי פרופסור שני: "אסור לשכוח בימי הקורונה את החולים הכרוניים. התנהלות כזו משמעותה נזק אדיר לחולים ופגיעה לא ראויה בהם, השני הוא בתיעדוף של חולי הקורונה. אנחנו מבקשים לקבוע הנחיות מפורטות עבור החולים כדי קודם כל לשמור על זכויותיהם ובנוסף לעצב מדיניות אחידה בכלבתי החולים, שכיום אינה מתקיימת."

טענה לחלוקה לא שוויונית של משאבי מערכת הבריאות // צילום ארכיון: אורן בן חקון
טענה לחלוקה לא שוויונית של משאבי מערכת הבריאות // צילום ארכיון: אורן בן חקון

בתוך כך ד״ר גיל צ׳רנין, מנהל המכון לנפרולוגיה ויתר לחץ דם במרכז הרפואי קפלן ויו״ר האיגוד הישראלי לנפרולוגיה, קורא לחולים הסובלים מיתר לחץ דם וממחלות כליה שלא להפסיק ליטול את התרופות שלהם.

"אין עדות מחקרית לכך שתרופות ליתר לחץ דם מעלות את הסיכוןלחלות בקורונה. לעומת זאת ישנן עדויות מחקריות רבות לחשיבות האיזון של יתר לחץ דם ולמניעת תחלואה ותמותה הנובעת ממנו".

יותר ממחצית מהאוכלוסייה בגילאי 70 ומעלה מתמודדת עם יתר לחץ דם ובתקופה האחרונה מתפרסם מידע, אותו המומחים מגדירים כספקולציה, ברשתות החברתיות לפיו יש קשר בין תרופות ליתר לחץ דם לבין הידבקות בקורונה וסיכון לסיבוכי המחלה.

בנייר עמדה של האיגוד לנפרולוגיה ויתר לחץ דם נכתב כי "החשש שהועלה נובע ממנגנון הפעולה של תרופות אלה שמעלה את כמות האנזים ACE2 בדם. אנזים זה מקושר גם לפעילות של נגיףקוביד 19ולכן נפוצו חששות, בעיקר ברשתות החברתיות, שהתרופות עלולות להוביל לכניסה קלה יותר של הנגיף אל התאים. חשוב להדגיש כי לחששות אלה אין בשלב זה ביסוס מדעי. מדובר בקשר תיאורטי בלבד שלא נמצא בו ביסוס".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...