"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

שליש מבני 40 ומעלה סובלים מהן: אילו מחלות רקע היו לחולים שנפטרו מהקורונה?

מבדיקה שערך "ישראל היום" עולה כי מדובר בין היתר במחלות לב ובסוכרת • פרופ' מוטי רביד: "קבוצת הסיכון הגדולה ביותר לתמותה מקורונה הם אנשים עם קיפוח נשימתי, שמתבטא במחלת ריאות כרונית או באסתמה"

,עודכן
מהן מחלות הרקע שאיתן התמודדו חולי הקורונה שנפטרו עד כה? // צילום: מישל דוט קום

פרסום ראשון:בעקבות שני מקרי המוות הטרגיים אתמול של שתי החולות הצעירות ביותר עד כה שנפטרו מקורונה - תמר פרץ לוי (49), אם לתאומים בני ארבע, ושל פזית בביאן (50), אם לשלושה - עולים סימני שאלה לגבי אותן "מחלות רקע" שמהן סבלו. מבדיקת "ישראל היום" מתברר כי מחלות הרקע הן לעיתים מחלות בנאליות, שכשליש מהאוכלוסייה מעל גיל 40 מתמודדת איתן, כמו סוכרת, מחלות לב ויתר לחץ דם.

צילום: משרד הבריאות

לכל 21 הנפטרים בישראל עד כה היו מחלות רקע שונות - מסוכרת ועד סרטן או מחלה אוטואימונית.

למרות פניות חוזרות ונשנות למשרד הבריאות, ולמרות שהנתונים נמצאים בידם והועברו מבתי החולים - לא קיבלנו מידע.

בדיקת "ישראל היום" לגבי מחלות הרקע שמהן סבלו 18 מתוך 21 הנפטרים בישראל, מראה ששמונה מתוך 18 החולים שמתו עד עתה סבלו מסוכרת, שמונה סבלו מיתר לחץ דם, ושבעה התמודדו ממחלת לב וכלי דם (דוגמת אי ספיקת לב, מחלת כלי דם היקפית). אצל חמישה חולים אובחנו דמנציה, או אירוע מוחי או ירידה קוגניטיבית, וארבעה סבלו ממחלת ריאות. מצבי בריאות נוספים היו מחלת כבד, מחלה אוטואימונית וסרטן - כל אחת מהן בקרב חולה אחד.

שניים מתוך 18 הנפטרים סבלו מחמש מחלות רקע, לרבות מצב נוירולוגי, נפטר אחד סבל מארבע מחלות, שניים מהנפטרים סבלו משלוש מחלות שמונה סבלו משתי מחלות וחמישה סבלו ממחלת רקע אחת.

מנתוני ארגון הבריאות העולמי עולה כי שיעור התמותה לנדבקים בקורונה שסובלים גם ממחלת לב וכלי דם עומד על 10.5%. בקרב חולים בסוכרת הסיכוי לתמותה עולה ב-7.3%, ואצל חולי מחלת ריאות כרונית הסיכון לתמותה עולה ב-6.3%. כמו כן, בקרב חולים עם יתר לחץ דם הסיכון לתמותה עולה ב-6% ובקרב חולי סרטן הסיכון הוא גבוה ב-5.9% זאת כאשר סיכוי התמותה של אנשים ללא מחלת רקע עומד על 0.9%.

משרד הבריאות נמנע עד כה מלתת המלצות ספציפיות לחולים במחלות שונות, וניתנה רק המלצה כללית לאוכלוסייה מעל גיל 60 להימנע מלצאת מהבית ולא לבוא במגע עם בני משפחה צעירים.

לשאלה האם ישנן המלצות לחולים במחלות ספציפיות, ענה בשבוע שעבר פרופ' איתמר גרוטו המשנה למנכ"ל משרד הבריאות כי "כרגע אין עדיין מספיק מידע מצטבר כדי שניתן יהיה לפרסם המלצות ספציפיות לאוכלוסייה".

עוד בנושא:

• חולת קורונה בת 98 מתה בסורוקה; שלוש נשים אובחנו בבית חולים שיקומי

• בעקבות ההמלצה המסתמנת של משרד הבריאות: 35 מיליון מסכות ייוצרו בארץ

• צה"ל מסביר: כך מתפשט הנגיף

• מערכת הביטחון החלה לייצר מכונות הנשמה

"אנחנו יודעים כעובדה ששיעור התמותה בקרב חולי סוכרת ומעשנים שנדבקים בקורונה הוא כפול יחסית לגילם, על סמך נתונים מהעולם ומחקר מדרום קוריאה", מסביר פרופ' מוטי רביד, מנהל בית החולים "מעייני הישועה" בבני ברק. המשמעות היא שאם הסיכון למוות של אדם בגיל 40-49 מוערכת ב- 0.4% - אדם בגיל זה שמעשן או חולה בסוכרת מכפיל את הסיכוי שלו לתמותה ל-0.8%.

הוא מוסיף כי "קבוצת הסיכון הכי גדולה לתמותה מקורונה היא של אנשים עם קיפוח נשימתי שמתבטא במחלת ראות כרונית או אסטמה. אלה אנשים שמראש היכולת שלהם לחמצן את הגוף היא ירודה. הקבוצה הגדולה השנייה היא של מחלות לב, הן פוגעות גם ביכולת הנשימה של הריאות. בנוסף, אנו רואים שבכשליש מהמקרים וירוס הקורונה פוגע בלב וגורם לדלקת בשריר הלב שעלולה לגרום לנזק רציני.

"מי שעבר התקפי לב קודם עלול שלא להחזיק מעמד. בציבור יש בלבול גדול בעיקר בקרב החולים במחלות כרוניות. וחשוב לדעת שיש גם חולים במחלות כרוניות כמו מחלות כבד או כליות, מושתלי איברים, חולים במחלות אוטואימוניות וגם אנשים בתקופת כימותרפיה ואחריה שנמצאים בסיכון".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר