"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

חוקרים מאוקספורד: גם אם תוצאת בדיקת הקורונה חיובית, ייתכן שמדובר בשרידי נגיף מת

מחקר חדש מצא כי הבדיקות עלולות להראות תוצאה חיובית, על אף הווירוס כבר לא פעיל • המשמעות: הבדיקות מאתרות אנשים שכבר לא חולים או מפיצים את הנגיף • אחד החוקרים: "נדרש מאמץ בינלאומי כדי למנוע את הסכנות שבבידוד אנשים וקהילות שלמות שאינן מדבקות"

,עודכן
צילום: איי. אף. פי // האם הבדיקות מאתרות נגיף שכלל אינו פעיל?

מומחים מאוניברסיטת אוקספורד טוענים כי בדיקות הקורונה עלולות לאתר שרידי נגיף מת, ועדיין להראות תוצאה חיובית לווירוס - כך על פי פרסום של סקיי ניוז.

מחקר שנערך על ידי אותם מומחים מצא כי קיים סיכון לתשובה "חיובית כוזבת", בשל העובדה שהבדיקה מאתרת שרידים של נגיף שלא פעיל עוד, כך שאנשים מוגדרים כחולים, כשבעצם הם כבר לא נושאים את הנגיף או לא מדבקים.

בדיקות קורונה בכניסה לאילת // צילום: עידן שם טוב

לדבר כאמור יש השלכות רבות על כמויות החולים המדווחות בפועל, וכן על מספר האנשים שנכנסים לבידוד בעקבות כל אדם שמוגדר כחיובי, כשייתכן שהוא בכלל לא נושא את הנגיף.

הבדיקה נותנת תוצאה חיובית או שלילית, שלדברי המדענים מסתכמת היא פשטנית מידי. הם גילו שהבדיקות מסוגלות לזהות עקבות של החומר הגנטי של הנגיף לתקופה ארוכה בהרבה מכפי שהוא נשאר מדבק - כלומר אדם שנמצא חיובי עשוי להיות הנגיף במערכת שלהם, אך לא בהכרח יעביר אותו הלאה. חומר גנטי אחר שהבדיקה עלולה לזהות הוא בעצם חלקיקי נגיף מת, שכבר טופלו על ידי המערכת החיסונית של הגוף.

מחקר חדש מטיל ספק בבדיקות הקיימות // צילום: איי. אף. פי
מחקר חדש מטיל ספק בבדיקות הקיימות // צילום: איי. אף. פי

אחד ממחברי המחקר, פרופסור קרל הנגאן אמר למגזין "ספקטייטור" כי ייתכן שזו חלק מהסיבה לכך שמספר המקרים בבריטניה למשל עולה, אך מספר מקרי המוות כתוצאה מ- COVID-19 נותר סטטי. לדבריו, נדרש "מאמץ בינלאומי" כדי למנוע את "הסכנות שבבידוד אנשים או קהילות שלמות שכלל אינן מדבקות".

עוד אמר הנגאן כי "הראיות המצטברות מראות כי חלק ניכר מהמקרים הקלים או מהמקרים של אנשים שנבדקים מחדש לאחר הבידוד או השחרור מבית החולים מראים תוצאות חיובית למרות שהם לא מדבקים. מערכת החיסון שלהם מתמודדת עם חלקיקי נגיף לא מזיקים".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר