שתי הקפיצות המשמעותיות בהדבקה התרחשו שבועיים לאחר חזרת הלימודים במערכת החינוך הממלכתית ובציבור החרדי, כך אמר היום (חמישי) מנהל מחלקת הקורונה בבית החולים הדסה, בעודו מביע תמיכה בסגר השני לאור נתוני התחלואה.
כזכור, הסגר הכולל ייכנס לתוקפו מחר בעקבות העלייה בתחלואת הקורונה בארץ והעומס בבתי החולים. עם זאת, הממשלה טרם פרסמה את יעדי הסגר. הגורם הרשמי היחיד שהתייחס לכך היה המשנה למנכ"ל משרד הבריאות, פרופסר איתמר גרוטו, שאמר כי המטרה היא ירידה ל-7% מאובחנים חיוביים מתוך כלל הבדיקות ביום. מומחים ששוחחו עם "ישראל היום" מעריכים כי סגר יקל על העומסים במערכת הבריאות, אך חלוקים באשר למידת ההידוק שלו.
בשיחה עם "ישראל היום" הסביר פרופסור דרור מבורך כי "אנשים צריכים להבין שסגר נמדד רק חודש אחרי העשייה שלו ולא מייד בהתחלה. הקורונה היא נגיף שדוגר ומתגלה רק בהמשך הדרך ולכן לא נראה שיפור מידי. אבל סגר וסגר הרמטי יעצרו את ההידרדרות. בארץ יש הידרדרות קשה - אנחנו במקום הראשון בעולם שהוא כ-500 נדבקים לכל מיליון תושבים. אנחנו צריכים לרדת למאה נדבקים למיליון תושבים ולכן המשמעות היא פחות מאלף נשאים חדשים כל יום. אם לא יהיה סגר במצב שלנו, המחלה תצא משליטה".
מנהל מחלקת הקורונה הסכים עם הטענה שבסגר יש גם הדבקה שמתרחשת בבתים, אך ציין שבנתונים עולות שתי קפיצות משמעותיות: שבועיים לאחר שהציבור החרדי חזר ללימודים ושבועיים לאחר חזרת הלימודים במערכת החינוך הממלכתית. זאת בנוסף להתקהלויות בחתונות, בתפילות בבתי הכנסת ובאירועים שונים שהובילו להתרופפות השליטה במגפה.
"את זה צריך לחתוך באבחת חרב - אין ברירה", אמר פרופ' מבורך, "כמה הסגר יהיה ממש יעיל, את זה קשה לדעת וכל אדם יגיד לך משהו אחר. אני מקווה שעוד שבועיים נתחיל לראות ירידה בזרם החולים לבתי החולים וכן בזרם ההדבקות ליום. ירידה כזו תאפשר למערכת להתמודד".
"שלא יגידו שזה רק חולים מבוגרים"
"אני מודע לקשיים של סגר", הבהיר מנהל מחלקת הקורונה בהדסה, "אבל אני סבור שכל מי שמתנגד לסגר מהמר על חיי אדם. נכון, המון אנשים שיידבקו בנגיף יהיו ללא תסמינים ואצל אחרים תהיה החלמה מלאה. אבל מספיק 3%-2% של חולים במצב קשה כדי שהמערכת תהיה במצב רע. שאנשים לא יגידו שזה רק חולים מבוגרים וקשים. אצלנו יש חולים מגיל 18 ועד גיל 94. המחלה הזו פוגעת בכולם גם באנשים שאין להם כלל רקע רפואי".
מצידה, פרופ' רונית קלדרון-מרגלית מביה"ס לבריאות הציבור באוניברסיטה העברית, ציינה כי המטרה העיקרית היא הפחתת הלחץ על בתי החולים בארץ. "הממשלה לא קבעה יעד מספרי להצלחת הסגר", אמרה פרופ' קלדרון-מרגלית.
"להבנתי מטרת הסגר היא לייצר בסוף ירידה במספר החולים הקשים והבינוניים שמגיעים לבתי החולים", אמרה, "כיום יש לנו במספר כולל של כמעט אלף חולים בינוניים וקשים. זה מייצר עומס גדול על המערכת. הצלחה נוספת תהיה אם נישאר על אותה כמות של בדיקות ונראה ירידה באחוז התוצאות החיוביות. הפרמטר הזה הוא הרבה יותר חשוב מכמה נשאים מוצאים כל יום כי המספר הוא פונקציה של מספר הבדיקות".
"לחזק את הרופאים בקהילה"
"מבחינה מדעית לסגר יש הצלחה רק בדבר אחד, הוא מונע קריסה של מערכת הבריאות ומגביל חולים קשים", טען פרופ' איתן פריד מבית החולים שיבא. "אישית אני תוהה לגבי ההחלטה ולא מבין אותה. הרי בישראל יש 2,400 מנשימים ויש רק 164 חולים מונשמים. יש בארץ 40,000 מיטות אשפוז ובסך הכל יש 1,400 חולים מאושפזים מקורונה. אז למה צריך כעת סגר? אני גם תוהה מדוע ב-48 השעות האחרונות משרד הבריאות הפסיק לפרסם את נתוני התפוסה במחלקות הקורונה בישראל. זה מעורר הרמת גבה ושאלות".
הפרופסור איתן פריד הוא מומחה ברפואה פנימית ובגנטיקה רפואית. פריד, שייסד ומנהל כיום את היחידה לאונקוגנטיקה במכון הגנטי בשיבא ומרצה באוניברסיטת תל אביב, הדגיש כי דבריו משקפים רק את עמדתו האישית ולא את דעת בית החולים.
"מבחינה מדעית, במחקר שנעשה על 50 מדינות שהוטל בהן סגר כלל ארצי משמעותי, התברר כי בסופו של דבר הסגר לא השפיע על שיעורי התחלואה הקשים לאורך זמן ולא על שיעורי התמותה", הוסיף פרופ' פריד, "לכן אין היגיון מדעי בסגר הזה ואומרים את זה כיום כל המומחים. תנו לאנשים להסתובב בחוץ, הרי 67 אחוז מההדבקות נעשות בחללים סגורים. תנו לילדים מתחת גיל תשע ללכת לבתי הספר".
הרופא הבכיר מבין שקיים חשש לקראת החורף והתחלואה הצפויה בשפעת, אך לדעתו יש להמתין ואז לדון במצב. "בכל מקרה, לדעתי התוצאות מהסגר יראו ירידה של נשאים לרמת הדבקה של 2,000 איש ואחר כך ככל הנראה לבין 400 ל-500 נשאים חדשים כל יום", אמר.
בהמשך לכך, העלה פרופ' פריד את החשש מעומס דווקא בקופות החולים. "חייבים להגיד שרוב מוחלט של הנשאים והחולים לא מגיעים לבתי החולים אלא מתמודדים ומחלימים בקהילה. צריך לחזק את מערכת הבריאות, אבל לא רק את בתי החולים. יש להוסיף כוח אדם לקופות החולים, לרופאים בקהילה שמתמודדים עם הציבור. הרופאים האלו יתמוטטו אם לא יהיה תגבור של כוח אדם, אם המערכת לא תגבה אותם, תייצר להם אפשרויות לקשר טכנולוגי טוב עם החולים וכן הלאה. חובה שהמדינה תשקיע במערכת הרפואית בקהילה במקביל לבתי החולים".
"לדעתי האישית", הדגיש המנהל הבכיר, "סגר הוא הבל ורעות רוח. צריך לשאול את הפוליטיקאים למה הכוונה שלהם בסגר הזה? האם הם רוצים להוריד את מספר הנדבקים, למנוע הפגנות, למנוע תפילות, למנוע התקהלויות? מה בכלל המטרה של כל העניין".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו