מחקר: חובה לפתוח את מערכת החינוך לילדים עד גיל 10

במסמך שפרסמו היום (רביעי) צוות חוקרים של האוניברסיטה העברית העוסק במאבק בקורונה נקבע כי אחד הצעדים הראשוניים שניתן לבצע במסגרת אסטרטגיית יציאה מהסגר הוא "פתיחה מחדששל מערכת החינוך עד גיל 10 במתכונת של קפסולות קבועות הכוללת את צוות ההוראה".

הצוות הכולל חוקרים מביה"ס לבריאות הציבור באוניברסיטה קובע בדו"ח חדש, לפיו הסיכון בסגירת מערכת החינוך לילדים מתחת לגיל 10 גדול מאשר בפתיחתה. עוד נכתב כי קיים קשר ישיר בין גיל הילד וסיכוי ההדבקה, במיוחד הדבקה סימפטומטית, ומחקרים רבים מצביעים על כך שילדיםמתחת לגיל 10נדבקים בשיעור נמוך יותר (כמחצית) מילדים גדולים יותר.

בנוסף, ככל הנראה ילדים מתחת לגיל 10 גם מדביקים פחות מילדים מבוגרים יותר. החוקרים מציינים כי בתקופה בה כיתות א'-ג' פעלו ובתקופה בה פעל "בית הספר של החופש הגדול" במסגרת קפסולות, תוך הקפדה על כללים של ריחוק חברתי, לא נצפתה עליה בתחלואה בישראל. "במסגרות חינוך היומעט מקרי הדבקהמילדים למורים, ובדרך כלל כיוון ההדבקה הפוך", נטען.

מסיבה זו, העלייה בתחלואה באוכלוסייה הכללית שנצפתה בקבוצת הגיל 10-39, שהחלה בחודש ספטמבר, אינה יכולה להיות מיוחסת לפתיחת מערכת החינוך אלא לתהליכים והתנהגויות בשבועיים האחרונים של חודש אוגוסט, כאשר מערכת החינוך לא פעלה.

עוד נקבע בדו"ח כי "הסיכון להתפרצויות/הדבקות בכיתות תלוי ברמת התחלואה בקהילה. ניתן לקבוע רמת סף לתחלואה שמעליה לא יפתחו מסגרות החינוך בשכונה/עיר", ולכן "פתיחת בתי ספר עד כיתה ד' הכרחית ויכולה להתבצע בקבוצות קטנות (קפסולות של עד 20 ילדים) לאורך כל היום, עם מורים קבועים וללא ערבוב הקפסולות" כאשר "רצוי לקיים מערך ניטור הנגיף בקרב המורים".

קשר ברור בין פתיחת הישיבות לתחילת הגל השני

עוד כותבים המומחים כי "נצפה קשר ברור בין פתיחת מערכת החינוך החרדית ב-20 באוגוסט לביןהעלייה בתחלואהבמגזר, בעיקר בנערים בני 19-10 ,שנצפתה כ-10 ימים לאחר מכן". מנגד העלייה בתחלואה באוכלוסייה הכללית שנצפתה בקבוצת הגיל 39-10 שהחלה ב-1 בספטמבר אינה יכולה להיות מיוחסת לפתיחת מערכת החינוך אלא לתהליכים והתנהגויות בשבועיים האחרונים של חודש אוגוסט, כאשר מערכת החינוך לא פעלה, דוגמת חופשות משפחתיות.

ביחס לחברה הערבית כותבים החוקרים כי באוכלוסייה הערבית נצפתה עליה הדרגתית בתחלואה במהלך כל הקיץ שנמשכה לתוך תקופת פתיחת מערכת החינוך ומיוחסת בעיקרה לחתונות המוניות במגזר.

אובדן החינוך בדור שלם

בסוף המסמך כותבים החוקרים: "אנו מפצירים בממשלה להבין אתחומרת המצב, שכן דור שלם עלול לאבד הזדמנות חשובה ללמוד, להתקדם ולתרום לחברה. לצד השקעה ודאגה לתפקוד ראוי של מערכת הבריאות יש חשיבות רבה בהשקעה בילדי ישראל".

והוסיפו כי "השכלה הינה גורם מרכזי המשפיע על התנהגויות בריאותיות ומצב בריאות, לפיכך הגדלת הפערים בחינוך יובילו בעתיד גם להגדלת הפערים בבריאות. לבית ספר מגוון תפקידים מעבר להיותו מסגרת המאפשרת להורים לצאת לעבודה, כך הוא מכשיר את דור העתיד לחברה ולשוק העבודה".