"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

מחקר: הקורונה גורמת לגוף לתקוף את עצמו

חוקרים בארה"ב מצאו כי בקרב חלק מחולי הקורונה המערכת החיסונית תוקפת את הגוף, כמו בזאבת ובדלקות פרקים כרונית • "לממצאים יש השלכות ביחס לטיפול בחולים שסובלים מתסמינים ארוכי טווח"

,עודכן
"בכל מקרה של מחלה עם דלקת קשה, יש פוטנציאל שהגוף יפתח מחלה אוטואימונית" // צילום: רויטרס // "בכל פעם שיש מחלה עם דלקת קשה, יש פוטנציאל שהגוף יפתח מחלה אוטואימונית"

מחקר חדש שנערך באוניברסיטת אמורי שבאטלנטה, ארה"ב, מצא כי בקרב חלק מחוליהקורונהמתפתחת תופעה, שבמסגרתה המערכת החיסונית של הגוף תוקפת אותו - כמו במחלת הזאבת ובדלקות פרקים כרוניות.

המחקר מסביר מדוע חלק מחולי הקורונה סובלים מתסמינים ארוכי טווח במשך חודשים אחרי ההחלמה, והוא גם מעלה את החשש מכך שחלק מהמחלימיםיסבלו כל חייהם ממצבים מסוג זה שיצריכו טיפול רפואי.

במחקר התברר כי המערכת החיסונית של הגוף מגיבה כה קשה לקורונה, עד שהיא תוקפת גם את מדללי הדם של הגוף, מה שמסביר מדוע חולים סובלים מקרישת יתר ומבעיות במערכת הדם והלב.

התופעה נגרמת מכך שהגוף מגיב בחריפות למחלה - ומנסה לפתח נוגדנים. אולם במצב של דלקת יתר, חלק מתאי הגוף מתפרקים ומשחררים אל הדם סלילים של חומר גנטי של תאי הגוף עצמם. במצב זה, לעיתים תאי ה-B בגוף שלוחמים בנגיף מזהים בטעות את הסלילים האלה כנגיף - מפתחים נוגדנים שתוקפים את סלילי ה-DNA של הגוף עצמו במקום את אלה של הווירוס.

במסגרת המחקר, החוקר הראשי ד"ר מתיו וודרוף ועמיתיו מהמרכז המחקרי והרפואי באוניברסיטת אמורי, בדקו במסגרת המחקר שלהם 52 חולי קורונה שלא היו להם היסטוריות של בעיות רפואיות קודמות. להפתעתם, הם מצאו בקרב מחצית מהחולים תאים שתוקפים מערכות בגוף עצמו, ובעיקר את אחד החלבונים שמונע קרישה של הדם. ב-70 אחוז מהחולים היתה למידה מסוימת של המערכת החיסונית של הגוף שנערכה לתקוף את תאי הגוף ולא את המחלה.

"התופעה יכולה להתקיים גם בקרב חולי קורונה קלים ובינוניים" // צילום: איי.פי
"התופעה יכולה להתקיים גם בקרב חולי קורונה קלים ובינוניים" // צילום: איי.פי

"לממצאים שלנו יש השלכות חשובות ביחס לטיפול באותם חולים שסובלים מתסמינים ארוכי טווח. אנחנו לא יכולים לרפא את תקיפת המערכת החיסונית, אבל אנחנו יכול לצמצם אותה כמו שאנחנו עושים בזאבת ובדלקת פרקים כרונית. כך אנחנו יכולים להקל על חלק מהחולים האלה", אמר החוקר הראשי וודרוף.

המחקר החדש, שפורסם ב-MedRxiv, עדיין לא עבר בקרת עמיתים מסודרת, אולם חוקרים רבים שנאבקים בקורונה מסכימים עם הממצאים שלו, ומציינים כי הם מתאימים לתופעות אצל חלק מהחולים במחלה.

פרופ' אקיקו איוואסאקי מאוניבסיטת ייל התייחס לממצאי המחקר: "אני בכלל לא מופתע מהמסקנות. המצב הזה יכול לקרות גם אצל החולים הקלים והבינוניים".

לדברי מריון פפר, אימונולוגית מאוניברסיטת וושינגטון בסיאטל, בראיון לניו יורק טיימס, "בכל מקרה של מחלה עם דלקת קשה, יש פוטנציאל שבמסגרתו הגוף יפתח מחלה אוטואימונית ויתקוף את עצמו".

אן מרשק-רוטשטיין, אימונולוגית ומומחית למחלת הזאבת באוניברסיטת מסצ'וסטס: "ייתכן שחלק מבעיות הקרישה בדם שרואים אצל חולי הקורונה נובעות בכלל מפעילות הגוף ולא מהמחלה. אם זה נכון, ייתכן שנראה שוב ושוב התלקחות בעתיד של בעיות כאלו אצל המחלימים".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר