פרופ' רהב: "חיסוני הבוסטר לא מחלישים את המערכת החיסונית"

המלחמה נגד האומיקרון: לאחר שהמומחים באירופה דיווחו כי "אי אפשר להסתמך על חיסוני בוסטר לטווח הארוך", פרופ' גליה רהב, חברה בצוות המייעץ לקבינט הקורונה אמרה בגל"צ: "זו תאוריה באוויר, לא רואים אותה בשטח. אנחנו כל כך הרבה שנים מקבלים חיסוני שפעת, ולא ראינו את העייפות הזאת במערכת החיסונית".

פרופ' רהב התייחסה לשיח על קיצור ימי הבידוד משבעה לחמישה, תוך שהיא מסתייגת מהקיצור המדובר: "מצאו שאחרי שבעה ימים רק 6% מפרישים את הנגיף, אז היה ניהול סיכונים הגיוני. לקצר לחמישה ימים - אני ממש לא בטוחה. צריך לקבל את הנתונים לגבי כמה האדם מדבק אחרי פרק זמן כזה".

פרויקטור הקורונה, פרופ' סלמאן זרקא, קיים אתמול מסיבת עיתונאים, שבה הכריז: "אני לא מבטיח שלא יהיה סגר, אם יהיה - לא נצא 100 מטרים מהבית". לדבריו, "סביר שמספר הנדבקים גבוה מזה שמדווח. אנו צופים גדילה עד הכפלה ל־700 אשפוזי בית. טיפול בפקסלוביד - לא כולם רוצים לקבל".

עוד אמר כי עיקר התחלואה הוא בקרב האוכלוסייה שבסיכון ולא־מחוסנים, וקרא להתחסן. לדבריו, קצב ההדבקה הגבוה מחייב מדיניות מתואמת.
"היקף העובדים שנדבקים מביא אותנו לאתגרים", אמר והוסיף: "במערכת הבריאות יש כ־5,600 עובדים בבידוד, כמחציתם רופאים ורופאות, ו־1,500 אחים ואחיות. אנו בוחנים אפשרות לצמצם שירותים לא דחופים, אמבולטוריים, ככל שיידרש".

עוד הוסיף: "נייצר מסלולים נפרדים לאוכלוסייה בסיכון. נוסף לדיגום מהיר, הדגימות יסומנו בנפרד כדי להבטיח להם תשובה בתוך זמן קצר".