"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
המומחים ממליצים: "לפתוח מיידית את גני הילדים ביישובים ירוקים וצהובים"
נייר עמדה חדש שנערך על ידי 11 מומחי האוניברסיטה העברית, שבעבר חזו באופן מדויק יחסית את מגמות המגפה, מזהיר כי הנזק הכרוך בסגירה גורפת של מסגרות החינוך עולה על התועלת • "הבתים הפכו למקור הדבקה, התחלואה בקרב ילדים עולה וגם חלקן היחסי של נשים בנדבקים"
גן ילדים // צילום אילוסטרציה: Getty Images // גן ילדים

המומחים ממליצים: "לפתוח מיידית את גני הילדים ביישובים ירוקים וצהובים"

נייר עמדה חדש שנערך על ידי 11 מומחי האוניברסיטה העברית, שבעבר חזו באופן מדויק יחסית את מגמות המגפה, מזהיר כי הנזק הכרוך בסגירה גורפת של מסגרות החינוך עולה על התועלת • "הבתים הפכו למקור הדבקה, התחלואה בקרב ילדים עולה וגם חלקן היחסי של נשים בנדבקים"

מיטל יסעור בית-אור
, עודכן

מומחי האוניברסיטה העברית פרסמו היום (חמישי)נייר עמדהחדש, שבו המליצו לפתוח את גני הילדים ביישובים ירוקים וצהובים אופן מיידי. לדבריהם, הנזק הכרוך בסגירה גורפת של מסגרות החינוך עולה על התועלת שבסגירתם.

כמו כן, המומחים ציינו כיהתחלואה בקרב ילדים עולה, וגם כך גם חלקן היחסי של נשים בתחלואה. לפי המומחים, עליית התחלואה בקרב ילדים ונשים התרחשה גם ואולי בעיקר בתקופת הסגר. עוד מצאו המומחים כי הבתים הפכו למקור הדבקה -בעיקר במשקי בית גדולים וצפופים.

בדו"ח נכתב כי "מכיוון שילדים יכולים להדבק בכל מקום, לרבות בבית, בקהילה, ובבית הספר, עלינו להגן עליהם ועל כלל המסגרות. לפיכך יש צורך בפתיחה זהירה של מערכת החינוך תוך הקפדה יתרה על כללי ההיגיינה, הריחוק החברתי, אוורור וצמצום הצפיפות בכיתות, עטית מסכות, ולמידה באוויר הפתוח כדי להקטין ככל שניתן את הסיכון להדבקה בקרב תלמידים. כמו כן נדרש ניטור משמעותי ע"י תכנית מגן חינוך. כך נגן על צוותי ההוראה והקהילה".

"בנוסף יש צורך לשנות את מדיניות הבידודים במסגרות החינוך. ניתן לקצר את משך הבידודים ולהקטין את היקפם רק לאוכלוסיה שנחשפה בפועל לסיכון ממשי להידבק (כפי שנעשה במערכות גדולות אחרות בישראל כמו צוותי רפואה ומערכת הבטחון). כך ניתן יהיה ליצור רצף לימודים ולצמצם את הפגיעה הכלכלית למשפחות ולמשק כולו", הוסיפו.

המסמך הוכן ע"י הצוות הבין תחומי לילדים וקורונה של הדסה והאוניברסיטה העברית: דר' אלכס גיללס-הלל, דר' חגית הוכנר, פרופ' דוד חיניץ, ד"ר קטיה יז'מסקי, פרופ' אמנון להד, פרופ' אורלי מנור, פרופ' רן ניר-פז, פרופ' אורה פלטיאל, מר ארי פלטיאל, פרופ' רונית קלדרון-מרגלית, פרופ' חן שטיין-זמיר.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...