"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

בהלת האומיקרון במגזר הערבי: "אנחנו בדרך לאסון"

גורמי בריאות מזהירים: ההיערכות לגל הנוכחי באוכלוסייה הערבית - נמוכה • במזרח הבירה "מתנהגים כאילו אין קורונה", באום אל־פחם המודעות לאנטיגן נמוכה ובמטה ההסברה למגזר אין נתוני התחסנות במנה הרביעית

,עודכן
0השמעה
מחלקת קורונה בשערי צדק, צילום: אורן בן חקון

בשעה שבציבור הכללי ניכרת דאגה רבה מהזינוק בתחלואה, שמתבטאת בין היתר בתורי הענק לבדיקות, נדמה שבמגזר הערבי התמונה קצת אחרת.

בכיר במערכת הבריאות במגזר הערבי בירושלים מתאר תמונת מצב קשה ומדאיגה של אובדן שליטה בשכונות הערביות בבירה. "יש בבוקר הנחיה אחת, בצהריים הנחיה אחרת. אין החלטות ברורות. למעלה לא יודעים לנהל", אמר בתסכול הגורם. "הם לא יודעים מה הם מחליטים. אנשים לא קונים בדיקות קורונה וגם לא הולכים למתחמים".

ראש הממשלה בנט: "סגר לא עוזר, אני לא הולך לכיוון הזה", צילום: לע"מ

התנהלות הממשלה מביאה לביקורת נוקבת: "ראש הממשלה ושרת החינוך לא יודעים לנהל את האירוע", טען הבכיר. "שרת החינוך יצרה את הבעיה במזרח העיר, כשהחליטה בזמנו לא לחסן בבתי הספר. יש בלאגן. אי אפשר להמשיך ככה. לא אומרים שיש סגר, אבל בעצם יש סגר. אי אפשר לדעת כמה חולי קורונה יש במזרח העיר. גם מי שיש לו קורונה מתנהג כרגיל ולא מדווח. אין לנו שליטה והמצב מסוכן. במזרח ירושלים לא יושבים בבידוד, כי רוצים לצאת לעבודה ולקבל משכורת. אנחנו במצב של פשיטת רגל. יש חתונות כרגיל וגם תפילות גדולות במסגד אל־אקצא. כולם הולכים בלי מסיכות ובלי בדיקות. מתנהגים כאילו אין קורונה. הילדים לא התחסנו. המצב כאן בעייתי מאוד. אנחנו בדרך לאסון. הממשלה איבדה שליטה לגמרי".

היענות בצפון

בצפון נראה שהמצב טוב יותר, ובכל זאת ניתן להצביע על פער בהתגייסות הציבור, לעומת הציבור הכללי.

בשפרעם אמרו כי "הוקם מתחם מקורה לכלל הקופות. לאחרונה מורגשת עלייה משמעותית בכמות הבדיקות. בשבוע האחרון עמדנו על 500 בדיקות ביום בממוצע. הסברה בבתי הספר מבוצעת תמיד".

גבר מתחסן במזרח ירושלים,צילום: אי.אף.פי

בכפר הדרוזי אבו סנאן אמרו לנו כי בדיקות אנטיגן בוצעו בבתי הספר ביישוב. 30% מגילאי 11-5 כבר חוסנו, וקיימת הסברה מסיבית בבתי ספר. באום אל־פחם מרגישים שקיימת הסברה מספקת בשפה הערבית וחשים בהיענות מצד הציבור. "יש בדיקות כל הזמן. אולם ניכר כי את בדיקות האנטיגן הביתיות, הציבור בעיר פחות מכיר ומנצל", ציינו.

בעירייה מציינים שבודדים נבדקים בבדיקות הביתיות, וכי "זה ממש בהתחלה". אולם לתלמידים יש ערכות והם נבדקים כשצריך.

מתחם היבדק וסע בחיפה,צילום: מישל דוט קום

במרכז ההסברה של המאבק בקורונה מציינים שמרכזי בדיקות בישראל קיימים בפריסה ארצית, וב־95% מהיישובים בארץ יש עמדת דיגום במרחק של עד 15 ק"מ.
קיים צוות הסברה ייעודי למגזר, שאחראי על קמפיינים שונים.

מפנייה למטה ההסברה עולה שנכון לעכשיו, אין בידיהם נתונים על שיעור ההתחסנות בחיסון הרביעי במגזר הערבי. עם זאת, מציינים כי כ־20 אלף בני 11-5 קיבלו חיסונים.
"חולקו לתלמידים במגזר ערכות בדיקות אנטיגן ביתיות במימון המדינה. לציבור הערבי כמו ליתר המגזרים בישראל קיימות תחנות דיגום אנטיגן מוסדי חינם בפריסה ארצית. ניתן לראות את תחנות הדיגום במפת דגימות מהירות באתר משרד הבריאות", אמרו במטה ההסברה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר