"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

פרופ' דוידוביץ': "חשש שהחיסון עמיד פחות בפני הווריאנט האפריקני"

זוהה בישראל הווריאנט החדש שמטריד את כל המומחים בעולם, ולא ברור בשלב הזה אם הוא מדבק יותר ועמיד בפני החיסון • מומחה בבריאות הציבור: "אנחנו לא פועלים בהיסטריה, אך נשארים דרוכים כדי למנוע הדבקה והתפשטות • ד"ר אורן קובילר: "היו חייבים לעצור את הטיסות, אך מכיוון שזה לא נעשה בזמן - הווריאנט חדר לישראל"

,עודכן
0השמעה
מחלקת קורונה בבית החולים שערי צדק, צילום: אורן בן חקון

הזן החדש של הקורונה שהתפשט באפריקה מדאיג את העולם, והיום (שישי) הוא זוהה לראשונה גם בישראל, לאחר שאדם שחזר ממלוואי אובחן כחיובי.

פרופסור נדב דוידוביץ', מומחה בבריאות הציבור, בעל תואר שלישי בניהול מערכות בריאות, ומכהן כמנהל בית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, מסביר על הזן החדש: "אני רוצה להדגיש שאנו לא פועלים בהיסטריה אלא דרוכים כדי לייצר מניעת הדבקה. ככלל הווריאנט החדש של הנגיף שונה בחלבון הקרס-הספייק שלו במעל 30 מוטציות חדשות, חלקן ראינו כבר בדלתא וחלקן חדשות. בסימולציות ממוחשבות עלתה האפשרות שהזן הזה מדבק יותר וייתכן שגם עמיד בפני החיסון.

פרופ' נדב דוידוביץ' // צילום: דני מכלס, אוניברסיטת בן גוריון,צילום: דני מכלס, אוניברסיטת בן גוריון

"אני חייב להדגיש שזו סימולציית מחשב בלבד. אנחנו בישראל למדנו מחדירת הדלתא בחודשים אפריל-מאי שאם לא עוצרים את הכניסה במהירות אז קשה מאוד לעצור את החדירה בהמשך. המטרה שלנו היא לעצור את החדירה כי אז יותר קל להתמודד. כשמצליחים לעצור את הכניסה של הווריאנט לישראל, יש יותר שליטה וגם מקבלים בינתיים יותר מידע מהעולם על הנגיף".

וריאנט חדש של נגיף הקורונה // צילום: GettyImages,צילום: GettyImages

עוד אמר: "החשש כרגע הוא שכמו שהמוטציה הבריטית ואחר כך הדלתא השתלטו על ההדבקה בעולם, אז כך גם הווריאנט הזה יביא לאותה תוצאה. חשוב להדגיש שאם תהיה הדבקה עולמית רחבה לא נוכל לעצור את החדירה של הנגיף לחלוטין אבל עדיין תהיה לנו מניעה ויכולת שליטה יותר טובה עליו".

הוירולוג ומומחה הנגיפים, ד"ר אורן קובילר, מאוניברסיטת תל אביב אמר: "וריאנט עם מאפיינים מטרידים של מספר המוטציות וקצב העלייה שלו, נכון היה לעצור את הטיסות אך למרבה הצער זה לא נעשה מוקדם מספיק והווריאנט כבר כאן. עם זאת, אנחנו עדיין לא יודעים עליו יותר מדי ולכן יש להיזהר בתגובתנו".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר