"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

"תרופות לטרשת פוגעות בחיסון"

מחקר ישראלי חושף כי שתי התרופות לטרשת נפוצה פוגעות בייצור נוגדנים לקורונה

,עודכן
ייתכן וישנה ירידה בחסוניות שגרמה להתפרצות // צילום: גדעון מרקוביץ'

האם תרופות לטרשת נפוצה פוגעות ביעילות החיסון לקורונה?כך לפחות עולה ממסקנות מחקר שנערך בבית החולים שיבא. על פי המחקר, חולים בטרשת נפוצה נמצאים בסיכון שלא לפתח נוגדנים לחיסון קורונה, בשל הטיפול התרופתי שהם נוטלים באופן קבוע.

מדובר בעדות נוספת לכך שישנם אנשים המטופלים בתרופות המדכאות את מערכת החיסוןשעבורם החיסון לקורונה אינו יעיל.

המחקר ביקש לבדוק האם הטיפול הקבוע שנוטלים חולי טרשת נפוצה, מחלה אוטואימונית הפוגעת במערכת העצבים המרכזית, משפיע לרעה על תגובת המערכת החיסונית לקורונה. במחקר נבדקו מטופלי טרשת נפוצה שנוטלים תרופות משלושה סוגים שונים. התוצאות הראו נמצא כי מי שטופלו בתרופה בשם "מייבנקלאד" דווקא פיתחו נוגדנים בשיעור זהה למטופלים ללא טרשת נפוצה שחוסנו נגד קורונה - כל 23 החולים שטופלו במייבנלקאד (100%) וקיבלו את החיסון של חברת "פייזר" פיתחו תגובת נוגדני IgG כנגד נגיף הקורונה, אשר הייתה דומה לזו שתועדה בחולים עם טרשת נפוצה שלא קיבלו טיפול המשפיע על מערכת החיסון, ולתגובה שתוארה בקבוצת ביקורת של משתתפים בריאים, ללא קשר לרמות הלימפוציטים שלהם.

בגזרת תרופות אחרות לטרשת נפוצה התוצאות היו פחות מעודדות: רק חמישית מהחולים שקיבלו טיפול בתרופה בשם ,אוקרווס" (44 חולים במחקר) פיתחו נוגדנים לחיסון (22%). בקרב 26 חולים שנוטלים תרופה בשם "גילניה" - רק אחד פיתח נוגדנים בתגובה לחיסון קורונה.

החולים במחקר הושוו ל- 47 מטופלים בריאים ול- 32 חולי טרשת נפוצה שלא נוטלים שום טיפול.

פרופ' ענת אחירון, מנהלת המרכז לטרשת נפוצה בשיבא, סיכמה את המסקנות מהמחקר: "הטיפול בתרופה מייבנקלד לא השפיע על התגובה החיסונית לחיסון הקורונה. מומלץ לדחות את הטיפול התרופתי לחולי טרשת נפוצה שמעוניינים להתחסן ומטופלים באוקרווס. לא מומלץ לחסן לקורונה חולי טרשת נפוצה שמטופלים בתרופה גילניה".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר