מלחמת "חרבות ברזל" יצרה מציאות כוללת אותה החברה הישראלית לא חווה מעולם. למעשה, כיוון שהמלחמה עדיין נמשכת, קשה להעריך כיצד האירוע המתגלגל הזה ישפיע על הציבור בארץ ומה יהיו ההשלכות שלו.
מסתערב-זמר-שחקן: נדב יעיש בראיון // צילום: משה בן שמחון
על רקע זה, יוזמה חדשה פועלת לייצר אתרי בילוי ציבוריים, אשר יותאמו למצבם הנפשי של הפוסט טראומטיים בארץ. פעילות זו הינה הכרחית, על רקע הנתונים הקשים שעולים ממידע כולל שנמסר בכנסת על ידי מרכז המחקר של הכנסת ומומחים שונים.
מיליוני ישראלים בקו החזית הנפשי
מדינת ישראל ניצבת בפני "אתגר לאומי ארוך טווח" וחסר תקדים בהיקפו. לפי נתוני סקר מבקר המדינה מאפריל 2024, כ-38% מהאוכלוסייה הבוגרת, כ-3 מיליון בני אדם, מדווחים על תסמיני פוסט-טראומה, דיכאון או חרדה ברמה בינונית עד חמורה בעקבות אירועי השבעה באוקטובר והמלחמה. מתוכם, כ-580,000 איש סובלים מתסמינים חמורים. משרד הבריאות מעריך כי כ-680,000 איש יזדקקו למענה במערכת בריאות הנפש הציבורית.
הנתונים מהשטח מחזקים את עומק המשבר. אגף השיקום במשרד הביטחון קלט מתחילת המלחמה מעל 20,000 פצועים ופצועות, כאשר כ-56% מהם מתמודדים עם תגובות נפשיות ופוסט-טראומה. במקביל, נרשמו מעל 250,000 פניות למוקדי סיוע כמו ער"ן ונט"ל. למרות זאת, דוח המבקר חושף פער מדאיג: כ-90% מהסובלים מתסמינים לא פנו לטיפול, בעיקר בשל זמני המתנה ממושכים בקופות החולים, העומדים על כשישה חודשים וחצי בממוצע.
ד"ר שי בן יוסף, מומחה לפיתוח ארגוני וקהילתי, מציין כי ישראל נמצאת באירוע מתגלגל וחריג שאין לו כמעט מקבילה בספרות המקצועית. מומחה נוסף (שבחר להישאר בעילום שם) מוסיף כי הלוחמים חווים ניתוק רגשי הכרחי בשדה הקרב, המקשה עליהם לחזור ל"מוד אזרחי" בביתם, מה שמייצר קונפליקטים משפחתיים מורכבים.
המהפכה השקופה: לעצב מחדש את המרחב הציבורי
עבור מתמודדים רבים, המרחב הציבורי על רעשיו והמולתו, הפך למלכודת המפעילה מנגנוני חירום פנימיים ומובילה להסתגרות בבתים. אל הוואקום הזה נכנס פרויקט "הגנה שקופה" של עינב לביא פלד, בוגרת בצלאל, השואף להפוך את המרחב הציבורי ל"פוסט-טראומה פרנדלי".
המיזם מבוסס על שלושה עקרונות ליבה: אנונימיות, שייכות וקרקוע. המטרה היא ליצור מערכת תמיכה שקטה שתעניק למתמודדים תחושת שליטה מבלי שיצטרכו להסביר את עצמם. היוזמה כוללת: תו תקן לעסקים: הכשרת צוותים לזיהוי סימני מצוקה והענקת סיוע מכיל.
התאמות פיזיות: יצירת אזורים שקטים, תאורה לא מסנוורת, ושילוט המאפשר לראות את היציאה מכל נקודה.
עמדות קרקוע: אזורים המאפשרים עצירה והרגעות באמצעות טכניקות נשימה וגירויים חושיים.
מומחה שדיבר בכנסת על המצב היום בישראל, אמר כי המטרה היא לעבור למודל של חברה "מודעת-טראומה" המפחיתה עומסים מראש במקום רק להגיב למשברים. למרות המורכבות, ד"ר בן יוסף שומר על אופטימיות ומזכיר כי טראומה יכולה להפוך למנוע צמיחה אישי ולאומי, כפי שקרה עם ניצולי השואה שהקימו את המדינה.
הפרויקט "הגנה שקופה", המבקש להבטיח ש"לא משאירים אף נפש פצועה מאחור", יוצג בתערוכת הבוגרים של בצלאל בירושלים עד לתאריך ה-6.8.26.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו