"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

כ-700 אלף יזדקקו לטיפול: ישראל עומדת בפני אתגר חסר תקדים

אגף השיקום במשרד הביטחון קלט מתחילת המלחמה מעל 20,000 פצועים ופצועות • כ-56% מהם מתמודדים עם תגובות נפשיות ופוסט-טראומה • יוזמה חדשה פועלת לייצר אתרי בילוי ציבוריים אשר יותאמו למצבם הנפשי של הפוסט טראומטיים

,עודכן
0השמעה
זינוק חד בפניות מצד פוסט טראומטיים // אילוסטרציה , גטי אימג'ס
זינוק חד בפניות מצד פוסט טראומטיים // אילוסטרציה. צילום: גטי אימג'ס

מלחמת "חרבות ברזל" יצרה מציאות כוללת אותה החברה הישראלית לא חווה מעולם. למעשה, כיוון שהמלחמה עדיין נמשכת, קשה להעריך כיצדהאירוע המתגלגל הזה ישפיע על הציבור בארץומה יהיו ההשלכות שלו.

מסתערב-זמר-שחקן: נדב יעיש בראיון // צילום: משה בן שמחון

על רקע זה, יוזמה חדשה פועלת לייצר אתרי בילוי ציבוריים, אשר יותאמו למצבם הנפשי של הפוסט טראומטיים בארץ. פעילות זו הינה הכרחית, על רקע הנתונים הקשים שעולים ממידע כולל שנמסר בכנסת על ידי מרכז המחקר של הכנסת ומומחים שונים.

מיליוני ישראלים בקו החזית הנפשי

מדינת ישראל ניצבת בפני "אתגר לאומי ארוך טווח" וחסר תקדים בהיקפו. לפי נתוני סקר מבקר המדינה מאפריל 2024, כ-38% מהאוכלוסייה הבוגרת, כ-3 מיליון בני אדם, מדווחים על תסמיני פוסט-טראומה, דיכאון או חרדה ברמה בינונית עד חמורה בעקבות אירועי השבעה באוקטובר והמלחמה. מתוכם, כ-580,000 איש סובלים מתסמינים חמורים. משרד הבריאות מעריך כי כ-680,000 איש יזדקקו למענה במערכת בריאות הנפש הציבורית.

הנתונים מהשטח מחזקים את עומק המשבר. אגף השיקום במשרד הביטחון קלט מתחילת המלחמה מעל 20,000 פצועים ופצועות, כאשר כ-56% מהם מתמודדים עם תגובות נפשיות ופוסט-טראומה. במקביל, נרשמו מעל 250,000 פניות למוקדי סיוע כמו ער"ן ונט"ל. למרות זאת, דוח המבקר חושף פער מדאיג: כ-90% מהסובלים מתסמינים לא פנו לטיפול, בעיקר בשל זמני המתנה ממושכים בקופות החולים, העומדים על כשישה חודשים וחצי בממוצע.

ללוחמים המתמודדים עם פוסט טראומה קיימים מגוון פתרונות טיפוליים נפשיים,צילום: דובר צה"ל

ד"ר שי בן יוסף, מומחה לפיתוח ארגוני וקהילתי, מציין כי ישראל נמצאת באירוע מתגלגל וחריג שאין לו כמעט מקבילה בספרות המקצועית. מומחה נוסף (שבחר להישאר בעילום שם) מוסיף כי הלוחמים חווים ניתוק רגשי הכרחי בשדה הקרב, המקשה עליהם לחזור ל"מוד אזרחי" בביתם, מה שמייצר קונפליקטים משפחתיים מורכבים.

המהפכה השקופה: לעצב מחדש את המרחב הציבורי

עבור מתמודדים רבים, המרחב הציבורי על רעשיו והמולתו, הפך למלכודת המפעילה מנגנוני חירום פנימיים ומובילה להסתגרות בבתים. אל הוואקום הזה נכנס פרויקט "הגנה שקופה" של עינב לביא פלד, בוגרת בצלאל, השואף להפוך את המרחב הציבורי ל"פוסט-טראומה פרנדלי".

ד"ר שי בן יוסף,צילום: נעמה שטרן

המיזם מבוסס על שלושה עקרונות ליבה: אנונימיות, שייכות וקרקוע. המטרה היא ליצור מערכת תמיכה שקטה שתעניק למתמודדים תחושת שליטה מבלי שיצטרכו להסביר את עצמם. היוזמה כוללת: תו תקן לעסקים: הכשרת צוותים לזיהוי סימני מצוקה והענקת סיוע מכיל.

התאמות פיזיות:יצירת אזורים שקטים, תאורה לא מסנוורת, ושילוט המאפשר לראות את היציאה מכל נקודה.

עמדות קרקוע:אזורים המאפשרים עצירה והרגעות באמצעות טכניקות נשימה וגירויים חושיים.

מומחה שדיבר בכנסת על המצב היום בישראל, אמר כי המטרה היא לעבור למודל של חברה "מודעת-טראומה" המפחיתה עומסים מראש במקום רק להגיב למשברים. למרות המורכבות, ד"ר בן יוסף שומר על אופטימיות ומזכיר כי טראומה יכולה להפוך למנוע צמיחה אישי ולאומי, כפי שקרה עם ניצולי השואה שהקימו את המדינה.

הפרויקט "הגנה שקופה", המבקש להבטיח ש"לא משאירים אף נפש פצועה מאחור", יוצג בתערוכת הבוגרים של בצלאל בירושלים עד לתאריך ה-6.8.26.

טעינו? נתקן!אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר