על רקע האזהרה של עלייה בהתפרצות הכלבת שוחחנו עם הווטרינרית ד"ר אלמוג פיאלקוב (וטרינרית), על מה שחשוב לדעת.
מהי מחלת הכלבת? כיצד היא עוברת ומהם התסמינים?
"כלבת היא מחלה נגיפית קטלנית הפוגעת במערכת העצבים של יונקים, כולל בני אדם, כלבים, חתולים, תנים, שועלים ועטלפים. הנגיף עובר בעיקר באמצעות נשיכה של בעל חיים נגוע, כאשר הרוק המכיל את הנגיף חודר לרקמות הגוף דרך פצע בעור. במקרים נדירים יותר, הדבקה יכולה להתרחש גם כאשר רוק נגוע בא במגע עם פצע פתוח או ריריות.
"לאחר החדירה לגוף הנגיף נע לאורך העצבים לכיוון המוח, שם הוא גורם לדלקת חמורה במערכת העצבים. תקופת הדגירה עשויה להימשך שבועות ואף חודשים, ולכן אדם או בעל חיים שנחשפו לנגיף עשויים להיראות בריאים לחלוטין במשך זמן רב.
"התסמינים כוללים שינויי התנהגות, חרדה, תוקפנות או לחלופין דיכאון ואדישות, קושי בבליעה, ריור מוגבר, חוסר קואורדינציה, שיתוק ולבסוף מוות. מרגע הופעת התסמינים הקליניים, המחלה כמעט תמיד מסתיימת במוות".
מהו התרחיש במקרה של נשיכת תן נגוע בכלבת? מה הסיכון לבני אדם ולחיות מחמד?
"תנים מהווים אחד ממאגרי הכלבת באזורנו, כלומר המחלה מאוד נפוצה בקרב תנים באזורים מסויימים בארץ. כאשר תן נגוע נושך אדם או בעל חיים, קיימת אפשרות להעברת הנגיף דרך הרוק.
"בבני אדם מדובר במחלה נוירולוגית קשה וקטלנית אם לא ניתן טיפול מונע בזמן. גם כלבים וחתולים שאינם מחוסנים נמצאים בסיכון גבוה לפתח את המחלה ולמות ממנה".
"שנה שעברה מת אדם שננשך ע"י כלב חולה כלבת ביפיע שבצפון. חשוב להבין שהסיכון אינו נובע רק מנשיכה חמורה. גם פצע קטן יחסית עלול להספיק להעברת הנגיף. לכן כל מגע עם בעל חיים החשוד כנגוע בכלבת מחייב פנייה מיידית לגורמי רפואה או וטרינריה".
האם יש סימנים המעידים שתן או כלב עלולים להיות נגועים בכלבת?
"כן, אך חשוב לדעת שלא תמיד ניתן לזהות כלבת לפי מראה חיצוני בלבד".
סימנים אפשריים כוללים:
- שינוי פתאומי בהתנהגות.
- אובדן פחד מבני אדם אצל חיות בר.
- תוקפנות בלתי מוסברת.
- ריור מוגבר וקושי בבליעה.
- הליכה לא יציבה.
- חולשה או שיתוק.
- קולות חריגים או שינוי בנביחות.
"למשל, תן שמתקרב לבני אדם ללא חשש, מסתובב בשעות לא אופייניות או מפגין התנהגות חריגה, עשוי לעורר חשד. עם זאת, רק בדיקות מתאימות יכולות לקבוע האם מדובר בכלבת".
במידה וננשכתי, מה עליי לעשות?
"יש לשטוף את אזור הנשיכה באופן מיידי במים זורמים וסבון במשך לפחות 15 דקות. לאחר מכן יש לחטא את הפצע ולפנות בהקדם האפשרי לקבלת טיפול רפואי.
"חשוב לדווח לצוות הרפואי על נסיבות האירוע, סוג בעל החיים ומיקומו. במידת האפשר יש לאתר את בעל החיים מבלי לסכן את עצמכם, אך אין לנסות ללכוד אותו באופן עצמאי אלא לתת לפקחי הרשות ללכוד אותו. הטיפול המהיר לאחר החשיפה הוא זה שמונע את התפתחות המחלה".
כיצד מאבחנים כלבת בבני אדם ובכלבים?
"אבחון ודאי של כלבת בבעלי חיים נעשה באמצעות בדיקות מעבדה ייעודיות לרקמת מוח לאחר המוות. בבני אדם ניתן לבצע בדיקות מיוחדות לזיהוי הנגיף או התגובה החיסונית אליו, אך בפועל הדגש הוא על מניעה וטיפול לאחר חשיפה ולא על המתנה לאבחנה משום שאם כבר יש אבחנה של כלבת, מדובר בגזר דין מוות לאדם המאובחן.
"מסיבה זו, כאשר קיים חשד לחשיפה לכלבת, מתחילים בטיפול מונע בהתאם להנחיות משרד הבריאות גם לפני קבלת תשובה סופית".
מהו תהליך הטיפול לאחר חשיפה ומהם התסמינים בבני אדם?
"הטיפול לאחר חשיפה כולל ניקוי יסודי של הפצע ומתן חיסוני כלבת בסדרת חיסונים. כאשר הטיפול ניתן בזמן, הוא יעיל מאוד במניעת המחלה.
"בבני אדם, התסמינים הראשונים עשויים להיות חום, כאבי ראש, חולשה ותחושות חריגות באזור הנשיכה. בהמשך עלולים להופיע חרדה, בלבול, התכווצויות שרירים, קושי בבליעה, פחד ממים, שיתוק ופגיעה נוירולוגית קשה. לאחר הופעת התסמינים המחלה קטלנית".
מה חשיבות חיסוני הכלבת השגרתיים?
"חיסוני הכלבת הם קו ההגנה החשוב ביותר מפני המחלה. החיסון מגן על בעל החיים עצמו ומונע ממנו להפוך לחוליה בשרשרת ההדבקה לבני אדם ולבעלי חיים אחרים.
"הודות לתוכניות החיסון והפיקוח הווטרינרי, ניתן לצמצם משמעותית את מספר מקרי הכלבת. שמירה על חיסון בתוקף היא אחריות של כל בעל כלב ומהווה גם חובה חוקית בישראל".
כיצד הציבור יכול להגן על עצמו ועל חיות המחמד שלו מפני כלבת?
"להקפיד על חיסוני כלבת במועד; להימנע ממגע עם חיות בר או בעלי חיים משוטטים; לא להאכיל או לנסות ללטף תנים, שועלים או חיות בר אחרות; להשגיח על חיות המחמד במהלך טיולים; לדווח לרשות המקומית או לשירותים הווטרינריים על בעלי חיים המתנהגים באופן חריג ולפנות מיד לקבלת טיפול רפואי לאחר כל חשיפה חשודה".
האם יש אוכלוסיות בסיכון גבוה יותר להידבקות?
"כן. אנשים העובדים באופן קבוע עם בעלי חיים נמצאים בסיכון מוגבר, ובהם וטרינרים, פקחים וטרינריים, עובדי כלביות, מטפלים בחיות בר וחוקרי בעלי חיים. לכן כל אלו מקבלים חיסון כלבת בשגרה ולא רק לאחר חשיפה.
"גם ילדים נמצאים בקבוצת סיכון משמעותית, משום שהם נוטים להתקרב לבעלי חיים, ללטף אותם ולעיתים אינם מדווחים על נשיכות או שריטות. בנוסף, מטיילים, רצים ורוכבי אופניים באזורים שבהם קיימת פעילות של חיות בר עלולים להיות חשופים יותר למגע עם בעלי חיים נגועים.
"המסר החשוב ביותר לציבור הוא שכלבת היא מחלה שניתן למנוע כמעט לחלוטין באמצעות מודעות, חיסונים ותגובה מהירה לאחר חשיפה. דווקא משום שמדובר במחלה קטלנית, אין להקל ראש באף נשיכה או מגע חשוד. וחשוב מאוד!! לחסן את חיית המחמד שלכם".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו