התפרצות חריגה בישראל: מאות בני אדם נחשפו - זינוק חד במקרי הכלבת

מחלת הכלבת נמצאת במגמת התפרצות חריגה בישראל: בשנת 2025 אובחנו 102 בעלי חיים הנגועים במחלה - זינוק של כ-252% לעומת 2022, אז אובחנו 29 מקרים בלבד. מדובר במספר הגבוה ביותר שתועד בשנים האחרונות. העלייה החדה ביותר נרשמה בין 2024 ל-2025, אז זינק מספר המקרים בכ-79% בתוך שנה.

המגמה נמשכת גם השנה. בין ינואר למאי 2026 אובחנו 63 בעלי חיים הנגועים בכלבת, מהם 17 בחודש מאי בלבד. במשרד הבריאות מעריכים כי עד סוף השנה יאובחנו כ-150 מקרים.

"אנחנו במשרד הבריאות בהחלט מודאגים, ואני בהחלט מודאגת", אמרה ראש חטיבת בריאות הציבור במשרד הבריאות, פרופ' סיגל סדצקי. "ככל שמתרבים המקרים, וכמות בעלי החיים בטבע שנגועים בכלבת עולה, הסיכון גובר. רק השנה היו שלושה מקרים של ייבוא כלב חולה בכלבת. אימוץ כלבים בצורה לא מושכלת עלול להחדיר את הכלבת לתוכנו ולהביא אותה למגע הדוק עם בני אדם. אסור שיקרה ולו מקרה אחד של כלבת בבני אדם - אפילו מקרה אחד הוא אחד יותר מדי".

ההשפעה על בני האדם כבר ניכרת

ב-37 מתוך 63 מקרי הכלבת שאובחנו השנה בבעלי חיים דווח על חשיפת בני אדם שהצריכה טיפול מונע. בסך הכול חוסנו בעקבות האירועים 285 בני אדם.

בין ינואר לאפריל פנו ללשכות הבריאות 7,838 בני אדם בעקבות חשד לחשיפה לבעל חיים נגוע. ל-3,924 מהם, כ-50%, הומלץ לקבל טיפול מונע לאחר חשיפה, ו-1,815 קיבלו גם נסיוב נגד כלבת. 165 מהפונים נחשפו לבעלי חיים שאובחנו כחיוביים לכלבת, ואילו 3,770 נחשפו לבעלי חיים שנעדרו או שלא ניתן היה לברר את מצבם.

עומס הפניות הגבוה ביותר נרשם במחוזות תל אביב, ירושלים ופתח תקווה. עם זאת, ביחס לגודל האוכלוסייה בולטות לשכות הבריאות בצפת, בכנרת ובעפולה - נתון המעיד על המשך פעילותם של מוקדי כלבת משמעותיים באזור.

גם בטווח הארוך נרשמת עלייה ניכרת במספר החשיפות: מספר הפניות השנתי ללשכות הבריאות בעקבות חשד לחשיפה לבעל חיים נגוע עלה מ-12,343 בשנת 2010 ל-24,219 בשנת 2025 - כמעט פי שניים בתוך 15 שנה. במקביל, שיעור הפונים שהומלץ להם לקבל טיפול מונע עלה מ-32.2% ל-42.5%.

שינוי במאפייני התחלואה

במשרד הבריאות מצביעים גם על שינוי במאפייני התחלואה. בעבר היו התנים, הנחשבים למאגר טבעי של הנגיף, הקבוצה הדומיננטית בקרב בעלי החיים הנגועים. כיום 62% ממקרי הכלבת בבעלי חיים מתגלים אצל כלבים, בעוד שתנים מהווים 21% בלבד. במקביל, מוקדי התחלואה התרחבו מאזור הצפון אל השרון ומרכז הארץ - מגמה שמגבירה את הסיכון לחשיפת בני אדם באזורים מיושבים.

לפי משרד הבריאות, העלייה נובעת בין היתר מצמצום השטחים הפתוחים ומחדירת חיות בר, ובהן תנים וחזירי בר, לערים בחיפוש אחר מזון. גורם נוסף הוא אימוץ כלבים מלבנון, מרצועת עזה ומיהודה ושומרון ללא בדיקה מספקת.

באפריל האחרון הביא איש מילואים כלב מלבנון לחדרה, ובהמשך לרעננה. במהלך חג הפסח בא הכלב במגע עם בני המשפחה המורחבת ועם אנשים נוספים, ולאחר מכן התברר כי הוא נגוע בכלבת. בחודש מאי הובא כלב מרמאללה לחולון, ובהמשך התברר שגם הוא נגוע במחלה.

במקרה נוסף נדרשו לא פחות מ-52 בני אדם לקבל טיפול מונע לאחר שנחשפו לכלב שאומץ ולא חוסן. בעליו נסע עמו ברכבת מירושלים לתל אביב וביקר עמו בחוף הכלבים בעיר.

"אנחנו חייבים למנוע מקרים כאלה"

"הבאת כלבים בעקבות המלחמה מהצפון ומהדרום אסורה בהחלט בצה"ל", הדגיש ד"ר אורן שטח-כתבי, מנהל המחלקה למחלות זואונוטיות במשרד הבריאות. "יש לנו בעיה כשאנחנו לא יודעים את ההיסטוריה של הכלב".

לדבריו, "אנחנו חייבים למנוע מקרים כאלה. אסור לנו בשום פנים ואופן להגיע לסיכון של כלבת בבני אדם. זאת מחלה נוראית שמסתיימת בתמותה, וכאשר כמות הכלבת בקרב בעלי החיים גדלה בצורה כזאת, אנחנו מודאגים וצריכים להתחיל לפעול בעניין".

פרופ' סדצקי התייחסה גם לחדירת חיות הבר לשטחי הערים: "נוצר חיכוך עם חיות בר שפולשות לערים, ואנחנו רואים אותן היום יותר ויותר. אם ניקח לדוגמה תנים באזורים כמו תל אביב או חזירי בר בחיפה - פעם היה נדיר מאוד לראות תן בתל אביב, ואם ראו תן הוא היה בורח. היום אנחנו רואים תנים בחצרות וברחובות. הם מגיעים כדי לאכול מהפחים ומנקודות שבהן אנשים מאכילים בעלי חיים".

לדבריה, "אני קוראת לא להשאיר אוכל ברחוב. גם אם רוצים להאכיל חתולים, צריך לאסוף אחר כך את האוכל. השארת מזון בחוץ היא שמסוכנת ומביאה גם בעלי חיים לא קרואים ולא מוזמנים".

נתון נוסף שמדאיג את גורמי הבריאות הוא העלייה במספר האנשים שאינם משלימים את הטיפול שהומלץ להם. בין 2013 ל-2024 נע שיעור השלמת הטיפול בין 91% ל-95%, אך בשנת 2025 גדל הפער בין מספר ההמלצות לטיפול לבין מספר האנשים שהשלימו אותו ל-4.8%, לעומת 2.7% בשנת 2024 - מהשיעורים הגבוהים שנרשמו בעשור האחרון.

המקרה האחרון של תמותה מכלבת בישראל תועד בשנת 2024, לאחר שהחולה סירב לקבל את הטיפול המונע שהומלץ לו. לפני כן תועדו מקרי מוות בשנים 2003-2004, כאשר מטפלת סיעודית נדבקה בהודו, וב-1997, אז מתו שלושה בני אדם לאחר שנחשפו לבעלי חיים לא מזוהים בזמן שנתם. בעשור הראשון למדינה נרשמו בישראל כ-23 מקרי מוות מכלבת.

כלבת היא מחלה נגיפית הפוגעת במערכת העצבים המרכזית של יונקים, ובהם בני אדם. היא מועברת בנשיכה, בליקוק או במגע של בעל חיים נגוע עם עור פגוע או עם ריריות. לאחר הופעת סימנים קליניים היא קטלנית כמעט ב־100% מהמקרים.

משרד הבריאות, בשיתוף משרד החקלאות, ממשיך לפעול למניעת התפשטות המחלה באמצעות חיסון שגרתי לכלבים במסגרת הרישוי השנתי, סימונם בשבב אלקטרוני, פיזור פיתיונות המכילים חיסון לחיות בר והכנסת בעלי חיים שנחשפו למחלה או נשכו אדם להסגר וטרינרי.